היום הרת גורל
הלבוש לחג הראשון של תשע"ו נקי יהיה
השרשרת מגנדרת
השמש מסנוורת
את הרצון שאני
צילומים אחרונים של קיץ
שנת השבתון באה אל קיצה
אוספת את המחשבות
סוגרת בתיק
קרניים אחרונות מאירות תשומת לב
יש ילד שם בחוף
הביא כמה חברים
הם בונים שאלה
כשאני אשוב הביתה
והשמש תיעלם כליל
יעלה הילד לגבעה
יביא איתו ילדה
היום הרת גורל
מקווה בשבילה שהוא ראוי
שהיא ראויה
שהפחד לא ישתק
שלום ילדים, להתראות אהבה
שנה רדפה שנה ואני הילדה שנוסעת הביתה
לא הזמינו אותי למסיבה
פיניתי את הגבעה שעל הים
החתן שלי עדיין לא התקין את האותיות
ואולי זה כי אני עדיין לא מוכנה
מפחדת
מיום הדין
שהוא גם יום חג
יום בשנה שהוא גם וגם
בעת ובעונה אחת
סוגר לי את תשע"ה
מושיט לי את תשע"ו
וגם אם אעצום את העיניים ממש חזק
לא אמנע את כניסת השנה
גם אם אמות מפחד
קול השופר יעיר אותי
ינכיח אותה
ברגע בו הבטתי בילדים שם למטה
הבנתי משהו שהיה גדול עלי כל השנה:
חובת ההשתדלות חלה עלי
ואין בלתה
להשתדל זה לשים לב
זה לא להרים ידיים
המציאות מתרחשת
רק להבין אותה יותר
להיות כלי ראוי
להתבונן
להניח, לכל היתר
ואז הוא יבוא
ויביא את האותיות
ויתקין לי שאלה
לשם שינוי, לא אסרב
לא אפחד
כי הפעם זה יהיה
האיש שאליו התפללתי
לא עוד יגיעת החיפוש
כי אם שמחת המציאה
באה תשע"ו
לבשר לי
עם הגינדור שאני
לשמוט את השמיטה
הנה מגיעה השמינית
להיפרד מ – 27 מעגלים
להיכנס למעגל הבא
"וגילו ברעדה"
יהי רצון שתהא זו השנה
שנה שבה נדע
כשהוא יבוא –
שהוא הגיע.
תחל שנה וברכותיה,
דוכסית
נוגה 15/09/2015 ב 23:37
שנה טובה דוכסית !
את כותבת נפלא !
איזה כייפ שמצאתי את האתר שלך ..
Xxx
דוכסית 16/09/2015 ב 1:30
נוגה יקרה,
ברוכה הבאה ותודה על המילים הטובות.
את מוזמנת להירשם לרשימת התפוצה של הבלוג וכך תקבלי מייל בכל פעם שיעלה פוסט חדש.
נעמה 16/09/2015 ב 8:23
הי דוכסית
לא ציינת מהיכן הנעל השרשרת והחצאית….!
דוכסית 16/09/2015 ב 11:08
נעמה יקרה, כמדי שנה בפוסט ר״ה ראיתי כי כתבתי דבר-מה אישי ביום הגורלי הזה ולא ציינתי בסוף הפוסט מהיכן נרכשו הפריטים… כנראה יום אחד בשנה אני מעל זה 😉 לבקשתך, הסנדל הלבן הזה ליווה אותי בכמה פוסטים וציינתי זה מכבר כי הוא נרכש לפני מס׳ שנים בלונדון. השרשרת והחצאית מבוטיק פלאטר בירושלים. שתהיה לך שנה טובה 🙂