שעה בשבוע הבטחתי כתבתי בפנקס הרשימות לטייל, לבלות, לצחוק לאהוב עם קרניים אחרונות לשמוט בארץ חמדת אבות עננים, בלונים, קולות עוברים ושבים לפעמים מטשטשים גבולות ...

  אין לי אוויר. "נשימתי נעתקת", קוראים לזה בספרים. אין לי אויר, אני צורחת מבפנים מלאה במילים, רוצה להתפלל בטרם ימים פונים מה איתך, עפה ...

זה לא פוסט שגרתי. תשתדלו להחזיק ראש ולהישאר איתי. הכל התחיל כשאמרתי לעצמי שאולי יום אחד אכתוב פוסט בלי כותרות. קצת יומרני בשביל אחת כמוני ...