בוקר. השמש שולחת קרניים מלטפות ומאירה את לונדון ליום חדש.
העננים מפלרטטים איתה במשחק מחבואים שכזה, אבל היא בתקופה הטובה שלה, השמש, לא נכנעת בקלות, באה לחמם את המקומיים.
אפרופו מקומיים, נדמה כי אין כאן הרבה מהם… ככל שהשנים חולפות, הם מוצאים מקלט בפרברים סביב לונדון וזו האחרונה מתמלאת בתיירים מכל העולם, קיבוץ גלויות שכזה.

אבל בואו נחזור לבוקר היפה שלי כאן 🙂
כל בוקר מחדש אני מתרגשת לפתוח את היום בבית הקפה המקומי שכבר-יודע-שאני-אשב-במקום-״הקבוע״-שלי, אזמין קפה רותח ומשהו טעים, ואקרא שעה – שעתיים (מי סופר?) את הספר שבחיקי או אריץ את האצבעות על הלפטופ שאיתי. ובין לבין – אקליק לעצמי בסלפי של בוקר (כי ביקשתן כ"כ יפה…)

בכל העולם מקובל שבלוגריות אופנה, בכל כמה ימים, משתפות בהגיגים השייכים לסוג הבא – מתארות מה לבשו, איך שילבו ומדברות על דברים ברומו של עולם. חשוב. מאוד חשוב (!)
הפוסטים שלי, מה לעשות, קצת שונים…
לדווח לכן בשוטף מה עשיתי – לבשתי – קניתי – משעמם אותי אפילו יותר (תוהות לעצמכן למה אני ממשיכה לעקוב אחריהן? סודות המקצוע 😉 )
אבל הנה אני מגיעה לנקודה שרציתי לדבר עליה:
בכל בוקר כשאני יושבת כאן, ממש כמו ברגעים אלה, הלב שלי מתמלא באהבה. הרגשתן פעם שהלב שלכן עומד להתפוצץ מרוב שהוא מלא? זה מה שקורה לי. אני מבסוטית שיש לי וואי – פיי, מבסוטית שלא, כאילו (כל מילה שנייה באנגלית הרצוצה שלי היא Like the… ״הכאילו״ השתרבב לי לעברית באופן פלאי משהו)
יורד גשם – כן, יש כאן 4 עונות בשעה – תענוג. כל מה שקורה נפלא וטוב.

רגע, זה אומר ששום דבר – חוץ ממני – לא שולט על האושר שלי?
כי אם אני יכולה ל ב ח ו ר להתבאס בגלל שמשהו לא ״עובד״ ויכולה לבחור להיות הכי שמחה מזה… מה שבחרתי – זאת ההרגשה שהזמנתי – בהתאם לכך אהיה מאושרת או לא?
ואם אקח את זה צעד אחד קדימה, בעצם, זה אומר שאני ורק אני שולטת על האושר שלי (הידד , כמה אושר!!)

יש ימים שמילאתי את הדפים הוירטואליים בבלוג שלי במילים של חיפוש, של עקבות, של תהיות ושאלות גדולות.
זה לא שפתאום הכל נהיר לי במקום העגול הזה.
זה רק היום הנפלא הזה, נו, הרגע הזה שאני מנסה לקרוא לו בשם. להגדיר אותו. לקטלג.
זה לא מה שיש לי. זה לא מה שהייתי רוצה. זה לא פעם שהייתי, או פעם, כשאהיה…
זה ששבריר השנייה הזאת פשוט מתוקה מדבש.

תגידו, ככה זה כשמוצפים באהבה?

לפני צאתי מארץ הקודש, נשאלתי לא מעט, מכל העולם – למה לונדון?
מה מרגש אותך כאן?

אז הנה 10 דברים שגיליתי בביקורי העכשווי על העיר הטובה בעולם:

1. כי אני מקדישה לעיר הזאת פוסט מיוחד בבלוג. זאת אהבה. ובאהבה כידוע, אין חוקים…

2. בגלל שראיתי כאן היום את הוד רוממותה המלכה אליזבת השנייה.
רק על הסעיף הזה הייתי עושה פוסט שלם. אבל הנה בקצרה- אחרי מסדר חילופי המשמרות אתמול בארמון בקינגהאם (כן, במאי זה קורה כל יום) הגברת הגיעה לארמון בליווי פמליה מכובדת הכוללת צהלת סוסים, תיפופי מלוכה וטנקים לראווה. היה מרגש ומלוכתי. אגב, היא לבשה חליפה כחולה מהודרת, ונופפה בידה (רק לי, ברור) המכוסה כפפת תחרה לבנה. תודה ששאלתן.
וככה זה התחיל:

3. בגלל כל הדברים הצהובים המטריפים שקניתי כאן לאחותי הקטנה. (כמו הסריג הצהוב הזה. ביקשתי רשות להשאיל, היא הסכימה!)

4. בגלל שאני צוחקת כאן מלא. ממש מלא. וזה משחרר דברים טובים למוח…
(מאמנת פילאטיס יקרה, מישהו היום אמר לי שזה מה שמשתחרר כשעושים ספורט. הולך?)
5. בגלל מוכר הכרטיסים לאנדר-גראונד שאמר לי אתמול (בתגובה לכך שביקשתי לרכוש כרטיס תוך כדי הסבר איך מגיעים ל…) – כי הוא לא מולטי-טאסקינג, הוא גבר (!) חשבתי שכבר אין תקווה עם הבריטים האלה. אבל הנה, מישהו כאן מסוגל לצחוק על עצמו, בקטע טוב, כמובן. גילוי מרנין שכזה…
6. בגלל מזג האוויר המושלם. נקודה.

7. בגלל שבאיזה-שהוא-אופן לא פורמאלי, זה הבית השני שלי.

8. בגלל הסיפור הבא: היום קפצתי לסופר-מרקט לרכוש אבוקדו (התגעגעתי לכריך של אמא בבוקר  )
כל מה שרציתי היה כאמור רק אבוקדו. אין לי מושג כמה עולה הדבר הטעים הזה… מפה לשם, המוכר העביר את הברקוד של האבוקדו – כן, כן, לכל פרי / ירק יש מדבקת ברקוד. לא כמו אצלנו שמוכרים לפי קילו. כאן קונים 1 או חצי יחידה בודדת. בקיצור, התענוג הזה עלה לי בתרגום חופשי – 10 שקלים. זה יקר? זה זול? אין לי מושג.
אז למה אני אוהבת את לונדון? כי היא גורמת לי להרהר בסוגיות חשובות שכאלה. זה למה. (בלי אף מילה על הכור האירוני – המצאה גאונית שלי!)

9. בגלל שלסעיף הקודם מגיע עוד סעיף, ככה, על חשבון הבית 🙂

10. בגלל שאני יכולה למנות עוד עשרות סיבות למה טוב לי כאן…
כך שרגע לפני שהפוסט המאוהב הזה מסתיים, אני מבינה כי זה לא באמת משנה איפה אני. נראה לי שפשוט טוב לי בלב. איפה שאני. וזה הבית שלי. הלב. רק להיום. רק לרגע הזה. והרגע הזה, הוא הכי מדויק שיכול להיות.

דוכסית.

***

ועכשיו, כמה מילים על אופנה (בכל זאת, הבלוג מחייב… )
אז מה אני לובשת כאן?
קזו'אל, בעיקר. שילובי ספורט-אלגנט נוח, נינוח. לא משהו שהייתי יוצאת אתו לתצוגת אופנה אבל לגמרי "זרקתי על עצמי משהו והרגשתי נפלא".

אני בחופשה, כן?

מאיפה קניתי?
חולצות / סריגים: מארק אנד ספנסר (כל-בו גבולי – בין יוקרתי לבין – אפשרי במסגרת חופשה…  )
בלייזר: הייצ' אנד אם. רכשתי כאן לפני יומיים. בארץ אני לא מוצאת שם דברים שווים באמת.
סריג צהוב : כנ"ל סעיף בלייזר.
חצאית אדומה: זארה. בארץ. לפני חודשיים בערך.
נעליים: נעלי ספורט – נייק, לונדון. נעלי אוקספורד – ביג טום ממילא.
משקפי שמש: קרולינה למקה
שרשרת: ע"ע חולצות.
מטרייה: קיפלינג
תיק כחול לבן: פריימרק. (אומרים שזה בית הכול-בו הזול ביותר בלונדון. ולכן- כל מה שמצא חן בעיני נכנס לסל הענקי שמילאתי שם… אחרי שעתיים במקום נפרדתי מהרבה מאוד לירות שטרלינג.
לעומת זאת, באוליסטר – הרשת האהובה עלי בעולם כולו ויעידו על כך אזובי הקיר בחדר המדידה המפואר- נפרדתי מסכום זהה ורכשתי "רק" שקית אחת מלאה בכל טוב.
זאת לא הכמות, זאת האיכות. ובאוליסטר את לגמרי מקבלת תמורה בעד האגרה. שווה לבוא עד לכאן רק בשבילו. מישהי?

*התמונות צולמו במכשיר הסלולארי שלי, קבלו את התנצלותי על האיכות הירודה.