לראות אותך גדלה

לראות אותך שמחה

לראות אותך.

לראות את החיים איתך.

לפני 4 שנים, קבלתי את הטייטל הכי חשוב בעולם,

ארייה נולדה והפכתי להיות אמא.

ארייה שלנו, היית תינוקת נסיכה מושלמת מהאגדות.

ופתאום התינוקת שלי מחזיקה מיקרופון ומדברת ואני שומעת באוזניים (ובעיקר בלב ❤️) את הקול המתוק בעולם.

קול רך, נעים. מתוק. ערב לאוזן, ערב כל כך.

המפעילה רֵאשִׁית שבאה לשמח אותך השתמשה במיקרופון במהלך החגיגה, וכחלק מההפעלה, נתנה לך את המיקרופון ואת חזרה אחריה בביטחון, בעוצמה ובמתיקות אין סופית.

וראיתי אותך שם, ילדה שלי.

עומדת זקופה, בטוחה בעצמך, אהובה כל כך, עם אינספור שמלות שרֵאשִׁית הביאה והחלפת אותן מאחורי הקלעים בהתאם לסיפור העלילה,
ובכל פעם חזרת "לקדמת הבמה" עם החיוך שובה הלב והעיניים הטובות והפתעת אותנו עם הזרימה שלך ושיתפת פעולה באופן יוצא מן הכלל.

ראיתי אותך ילדה שלי.

• 

באותם רגעים שהבטתי בך, החזקתי את היד של אמרי, אח שלך הקטן, שקצת הלך לאיבוד בהמון הילדים שהגיעו לשמוח איתך. החזקתי לו את היד חזק כאילו רציתי לומר לו, אמא פה. הכל בסדר. ילד שלי, מותר לך לפחד, מותר לך לבכות. מותר לך להרגיש את כל קשת הרגשות באירוע החגיגי הזה.

אני כאן כדי לשמור עליך, כדי לחוות איתך, לגדול איתך.

החזקתי לו את היד והתבוננתי בך.

וכמה היית יפה באותם רגעים, ארייה שלי.

הכי יפה בעולם.

זוהרת, עם ניצוצות בעיניים.

כל החברים ובני המשפחה הביטו בך וברֵאשִׁית שלצידך והייתי גאה בך.

הייתי גאה בנו.

איזה דרך עברנו. לפני שנה וחצי גם את החזקת לי ככה חזק את היד באיזה-אירוע-פומבי שהיינו בו.

הנה עברה שנה וחצי, ועכשיו אני מחזיקה את היד של אח שלך ומביטה בך. רואה אותך מולי,

מתרגשת, גאה, מודה, ובעיקר מאושרת.

החגיגה הזאת שחגגנו לך להולדת 4, הייתה מופע החיים עצמם של כל מה שאת אוהבת, כל מה שחשוב לך, היית שותפה בכל ואני כל כך גאה בשיתוף הפעולה הזה. בכישורי החיים שהענקתי לך מגיל צעיר.

זה לא קל לרתום ילדים קטנטנים שייקחו חלק בחיים עצמם.

יותר קל לתת להם לבהות במסך או לשחק במשחק (ואין כל רע במסך או במשחק, הכל עניין של איך, כמה ומתי) ובכל זאת, יותר קל לאמא ״לתקתק״ את הבית לבד, מאשר לגייס את הילדים וללמד אותם את פעולות החיים…

ומהיום שנולדת אני מלמדת אותך, ילדה שלי, את הפעולות החשובות ביקום: להיות ביחד, לעזור, לתת יד ולהכניס את הלב בבישול, בכביסה, במשחקים, ביצירות, בניקיון. בכל מה שעושים בבית (:

ומגיל צעיר את עומדת על מגדל הלמידה ושותפה מלאה בהכנת האוכל של המשפחה, מוציאה מכונה, תולה, מקפלת. לא בדיוק כמו שאני רוצה שהבגדים יהיו מקופלים 😅 אבל כן בדיוק כמו שאני רוצה שתיקחי חלק וזה מה שחשוב לי, שתרגישי שאת משמעותית.

את חשובה. החיים חשובים ואני לא מתעסקת לבד בפעולות החיים החשובות. את נוטלת חלק. יש לך אחריות.

את יכולה. את מסוגלת. את ראויה לבחור מבין כל מטלות משק הבית – את כל מה שאת אוהבת לעשות.

ומה רצית? להכין עוגה לחברים, שקיות הפתעה וכמובן קינוחים.

וכך היה, היית שותפה מלאה בכל ההכנות ליום הולדתך. בכל יום בשבוע שלפני החגיגה, אחרי שאספתי אותך מהגן בסוף היום, חזרנו הביתה והתכוננו לחגיגה.

היה לי חשוב שהאירוע הזה לא ״ינחת עלייך״ כדי שתדעי ששום דבר לא נוחת בחיים מלמעלה אם לא יוצרים אותו ורוצים אותו ודואגים שהוא יקרה כאן למטה.

(ואז רואים איזה סיעתא דישמיא גדולה יש לנו בזכות ההשתדלות והמאמץ שלנו)

ביום אחד, הכנו שקיות הפתעה לכל החברים, תוך כדי ההכנה הזכרנו את השמות שלהם, שאלתי עם מי

את אוהבת לשחק בגן והסברתי לך למה זה חשוב שנזמין את כל ילדי הגן ללא יוצא מן הכלל.

ביום למחרת, התחלנו להכין את הקינוחים, שאלתי אותך מה את רוצה שנכין לחברים ואמרת כדורי שוקולד.

מגיל שנה וחצי את עומדת איתי במטבח על מגדל הלמידה הכנו עשרות פעמים כדורי שוקולד ולרוב זה היה אחרי שבת שנשארה עוגה ולא רצינו לזרוק את השאריות לפח. הילדים כבר יודעים מה אנחנו עושים עם עוגה בחושה שנשארה משבת… 😅

ולכבוד יום ההולדת שלך, סיפרתי לך שאפשר להכין כדורי שוקולד חגיגיים.

איך מכינים כדורי שוקולד חגיגיים? פשוט מוסיפים להם מקל צבעוני והם הופכים להיות מרשימים כל כך.

אז הכנו מגדל קומות של כדורי שוקולד חגיגיים משאריות העוגה משבת וכולם חוסלו במהירות והיו טעימים כל כך!!!

וככה בכל יום, התארגנו לקראת המסיבה שלך, וזה היה ממש בבחינת ״למשוך שמחה מהעתיד״ כי בכל יום נערכנו עם קניות, הכנות וכל מה שצריך כדי לגרום לזה לקרות. וכך לא רק שהיום עצמו היה שמח, גם כל הימים שקדמו היו משמחים ומרגשים והייתה לנו הכנה טובה והרבה הזדמנויות לשיח והעצמה לקראת המסיבה עצמה.

המסיבה חשובה, התוצאות הסופיות חשובות בחיים, אבל לא פחות חשובה הדרך, תזכרי את זה לאורך הדרך, בת אהובה ויקרה שלי.

וכמובן, יותר מהכל, התרגשת להכין את העוגה.

הדבר שאת הכי אוהבת להכין איתי במטבח זה עוגות. עוגות עם בצק שאת לשה בידיים המתוקות שלך, לקרוץ עוגיות קטנטנות ועוד…

הפעם ביקשת עוגת שוקולד עם סוכריות (ויש לנו בבית את המתכון הכי טעים בעולם והכי קל לעוגת שוקולד בחושה של ימיהולדת ושל שבת)

לצד ההתרגשות איתך, היה לי חשוב גם לשתף את אמרי בהכנות לחגיגה כדי שירגיש שייך. רצוי. שותף.

ותוך כדי שאנחנו מוציאים את המצרכים לעוגה החלטתי שפשוט נכין 2 עוגות כדי שכל ילד יכין עוגה ונניח אחת על השנייה ונקבל עוגה גבוהה.

וכך היה, ארייה הכינה עוגה אחת, אמרי הכין עוגה שניה ואני עזרתי לשניהם לתפעל את כל מה שהיה צריך.

תודה לך בת שלי, בזכותך אני לומדת שאין מושלם, יש שלם.

הכנת העוגה הייתה בשבילי שיעור חשוב לחיים.

בדימיון שלי ראיתי עוגה סימטרית ומעוצבת לעילא ולעילא (בעזרת מדריכים פשוטים וקלים שיש ביוטיוב)

אבל את, בעיניים שלך רצית את העוגה קצת אחרת…

ואני גאה בעצמי שלא כפיתי עלייך את הפרפקציוניזם שלי אלא הייתי קשובה לרצונות הכמוסים שלך.

החגיגה היא לכבודך, אז במקום לנסות להרשים את האורחים, היה לי חשוב (וזה היה מאתגר תאמיני לי)

שאת תתרשמי מהיכולות שלך.

הקדשתי את מלא תשומת הלב להכנת העוגה המשותפת ואני גאה בתוצאה כאילו מדובר ביצירת מופת.

ואת יודעת מה ילדה שלי? זה לא כאילו, זה באמת יצירת מופת שאת יצרת אותה עם מעט עזרה והמון תושיה.

אני גאה בך.

אני גאה בנו על הדרך וגם על יצירת המופת הטעימה שחוסלה עד הפירור האחרון.

(אגב, ברור לך מה היינו עושים אם היו נשארות שאריות מהעוגה , נכון? 😅)

גם את הקונספט לחגיגה נראה לי שלא היה אפשר לפספס לבקשתך,
הכל היה בסימן חד קרן 🦄 לייצור הפלאי, הטהור והאצילי שאת.

אחרי שהתכוננו יחדיו כראוי מבחינת אווירה, אוכל וקינוחים… הגיע הזמן לחשוב על תוכנית אמנותית.

רציתי הפעלה כיפית, מקפיצה ושמחה.

שההורים יוכלו לשבת בנחת להנות (וגם לתעד 😅) והילדים יהנו וישמחו איתך עד השמים.

וב״ה כך היה!

הזמנתי את רֵאשִׁית המדהימה והלבבית שבאה לשמח אותנו!

הכרתי אותה לפני שנה וחיכיתי בסבלנות לגיל שזה יתאים להזמין אותה אלינו. והנה הגיעה השעה (:

רֵאשִׁית עשתה הכל! הביאה את כל הציוד איתה. העבירה לילדים פעילות מדהימה מרתקת ומעניינת – עם הפסקת אוכל קצרה, והיה מדהים. עשית לנו את החגיגה!!!! ההורים ישבו מרותקים והילדים קפצו ושמחו ושיתפו פעולה כל כך יפה וזה ממש לא מובן מאליו לילדים בני 3-4, שיחקת אותה!

ארייה שלי, בכל יום אני מודה לה׳ הטוב על המתנה המופלאה שאת. זאת זכות להיות אמא שלך, את מסבה לנו נחת והמון רגעים של אושר.

ארייה שלי,

לא למדתי איך להיות אמא, אבל בכל יום מאז שנולדת, אני לומדת איך להיות בת זוג טובה יותר. אני ממש משתדלת. לצד ההשקעה בכם, אני לומדת כמה חשוב להשקיע במערכת יחסים שיש לי עם אבא שלך. המגדלור שלנו.

הקשר ביני לבינו – זאת המתנה הכי גדולה שהורים יכולים להעניק לילדים שלהם.

לראות (ובעיקר להרגיש ❤️) איך אנחנו מדברים זה לזו, מתנהגים, דואגים, שאכפת לנו, שאנחנו החברים הכי טובים בעולם.

כי בינינו, הורים לא באמת צריכים לחנך את הילדים שלהם, הם רק צריכים לתת להם דוגמא אישית
ובכך, להעניק להם השראה לחיים שכיף לחיות אותם.

ארייה שלנו,

הלוואי שנצליח להעניק לך ולאחים שלך את המתנה המשמעותית הזאת עד מאה ועשרים.

מזל טוב בת בכורה שלי.

אוהבת אותך מעמקי נשמתי,
אמא

אפרת, דוכסית