באמצע השבוע, באמצע החיים, באמצע הטירוף של השגרה, אני והמגדלור נסענו לחופשה. קצרה. מדויקת. כזאת שנותנת אוויר לנשימה. לנשמה.
זאת פעם ראשונה שאנחנו נוסעים בלי ארייה, תכף היא בת שנה, הגיע הזמן, לא?

ארזתי מס' שמלות קלילות בתקווה שהשמש תצא החוצה והשמש לא אכזבה- יצאה במלא הדרה, וחיממה לנו את הלב.
בנוסף, הצטיידתי בספר הפופולרי: סטייל משלך: 10 צעדים בדרך למלתחה נכונה
וחיכיתי לגמוע אותו עם קפה משובח.

שירה ברויאר, הסופרת, בעלת רזומה עשיר בעולם האופנה והסטייל – ככתבת, מלבישה והשם הכי נכון בתעשייה, הצליחה להעביר במילים ואיורי אופנה מקסימים, גישה בריאה עם הלך רוח שפוי לדרך בה אנחנו מתלבשות, נראות, מרגישות… והשאירה אותי עם טעם של עוד.

כשהמגדלור ראה את הספר, הוא שאל: " הבאת ספר על סטייל?"
"בטח!" אני הולכת לספר עליו לקוראות הבלוג שלי". אמרתי וידעתי לאן זה יוביל… (:
"מה? את הולכת לדבר על סטייל ותובנות של מישהי אחרת אצלך בבלוג?" הוא לא הבין מה קורה לי.
"מאמי, אל תדאג" ניסיתי להרגיע ואמרתי מיד:

"תבין, כדי לא לקפוא במקום, אני חייבת כל הזמן להיות בתהליך של למידה והתפתחות אישית ומקצועית,
אני מאמינה שכדי שאוכל לחדש ולרגש את הקוראות שלי בכל פעם מחדש, עלי להתחדש ולהתרגש בעצמי. לקרוא, להעמיק, ללמוד מהטובות ביותר, לקבל השראה ולהעביר אותה הלאה בדרך שלי."

כשאת נכנסת לבלוג שלי, קוראת פוסט, מתעכבת על המילים והתוכן שיצרתי, מבלה כאן שתיים – שלוש דקות ואז ממשיכה הלאה – החוויה שאת מקבלת, חשובה לי מאוד.
אני תמיד חושבת איזה ערך מוסף אני נותנת לכן, עם מה אתן ממשיכות מכאן, איך תרמתי, העשרתי ואולי אפילו גרמתי לכן לחייך, זה עולם ומלואו בשבילי.
"טוב, שכנעת אותי, אוטוריטה שלי, את באה לספא? " הוא אמר ולבש את חלוק המגבת.
"הלוואי שאהיה אוטוריטה בתחומי", אמרתי וסגרתי את הספר עד לפעם הבאה…

בחודש האחרון, נתבקשתי ליצור תוכן לאתר אופנתי חדש לנשים דתיות.
את הכתבה הראשונה הקדשתי לנושא הטכני, כביכול – איך להתאים את הבגד למבנה הגוף?
יצרתי להם מדריך סטיילינג לפרופורציה נשית.
הכתבה השנייה עסקה בקשר של גוף ונפש ונתנה מענה לנשים שרוצות לדעת:
מה הבגדים שאת לובשת אומרים עלייך?

התוכן שיצרתי היה מ – ידע שצברתי עם השנים, בהתבסס על לימודי האופנה והפסיכולוגיה שלמדתי בעבר.

אחרי שהכתבות היו באוויר, קראתי את הספר "סטייל משלך" ושמחתי לגלות שיש קווים מקבילים בין התוכן שאני יוצרת – לתוכן הקיים בספר. זה היה נעים לדעת שיש עוד נשים מתחום האופנה שחושבות כמוני ומצאתי את עצמי מהנהנת במרץ לנושאים שקיבלו שם במה והתייחסות ראויה.

והנה הגענו לחלק הדורש "גזור ושמור" או בשפה הדיגיטלית "צילום מסך" (:
רכזתי עבורכן אנקדוטות מתוך הספר, לסטייל משלך, כאלה שאהבתי במיוחד:

1.סטיילינג, מדריך למשתמשת

"סגנון לבוש הוא דרך פשוטה לבטא דברים מסובכים."
כל כך אהבתי את המשפט המדויק הזה.
כי מה זה "בסך הכל"? שמלה? חצאית וחולצה?
ההופעה החיצונית שלך מספרת עלייך משהו ואת יכולה לכוון אותה לטובתך, תשומת הלב שתעניקי לפרטים הקטנים עשויים לחולל שינוי, כזה שיבדיל בין פעולה עם כוונה לפעולה על אוטומט.

קאט!

אתן יודעות מה זה כוונה בשבילי, נכון?
כל מושג שמתחיל באות כ' ומעצים אותנו: כוח, כבוד עצמי, כף זכות, כוונה- כמובן, כתר.
כשאני מוסיפה לדוסית, את הכף הנכונה, במקום להיות דו(כ)סית, היא הופכת להיות דוכסית.

בינגו!

כך יצא שאני לא "מגיירת" רק פריטי לבוש, אלא, "מגיירת" גם טקסטים בשעות הפנאי שלי (:

כשמתלבשים יפה, משהו בזהות משתנה, גם אם זה זמני. השינוי בא מבפנים, אפילו שהוא חיצוני למעשה.

ובדיוק כמו הבלוג שלי שקיים כבר 7 שנים, גם הספר הנפלא הזה, לא עוסק באופנה, במובן הטהור של המילה (אם יש דבר כזה בכלל …) אלא בפיתוח סגנון אישי בהתאם למקום ולזמן, בשילוב חוויות ודוגמאות אישיות, אנושיות, נשיות. כמו שאני אוהבת.

2. לדעת מה ואיפה לקנות

אלגנטיות אינה לבוש מפואר ויוקרתי, אלא גישה לעצמך ולחיים, כזאת שמשלבת פשטות ואיכות תוך הקפדה על פרטים קטנים.

בחופשה בחרתי ללבוש שמלות מבוטיק איליה, בוטיק אינטרנטי (יש גם סטודיו פיזי בקדימה)  המציע בגדים בכל המידות והסגנונות. הקו המחבר בין פריטי הלבוש הוא קלילות, נינוחות ועם השלמת אקססוריז לסגנון שלם (מה שנקרא "טוטאל לוק") השמלות מקבלות מראה אלגנטי, במובן הפנימי של המילה.

3.מילת הקסם: השראה

אם מתבוננים היטב, אפשר לראות מי ספגה השראה ומי סתם התלבשה.
ההשראה תלויה בפתיחות שלך לעולם. ההשראה משנה אותך. היא פותחת את הלב לאפיקים חדשים, ויחד עם זאת ממקדת אותך פנימה לעבר מי שאת.

ההשראה היא מפתח: כשאת יודעת מי או מה מעורר בך השראה, ואת יודעת מה משמח אותך, רואים את זה עלייך. רואים שאת אישה שספגה השראה ולא סתם התלבשה.

בעידן המסכים, כולנו חשופות להשראות רבות. החכמה היא לברור ולדעת לתרגם את ההשפעה במינון נכון, בהתאמה למבנה גופך, לאקלים ולאורח חייך. חפשי נשים שמעוררות בך הזדהות, שעושות לך חשק לשנות משהו, אפילו קטן, שגורמות לך לרצות ללמוד מהן להתלבש קצת אחרת מכפי שאת רגילה.

4.מראה- מראה שעל הקיר מי הכי יפה בעיר?

פני לעצמך זמן איכות להתבוננות במראה. אין לך מה לפחד, להתכחש, להדחיק או להרחיק. מראה טובה היא אביזר חיוני לתהליך, שבסופו תוכלי ליהנות להתלבש ולהרגיש טוב בעורך.
יש בתהליך ההתבוננות במראה יושרה פנימית אמיצה, והיא עדיפה על כל הדחקה שלמעשה רק מגבירה את תחושת האי וודאות הפנימית. לרוב, אישה נשפטת על פי המראה החיצוני שלה, גם אם יש לה הישגים רבי ערך. אבל לפני הכל, אישה שופטת את עצמה, ובדרך כלל לחומרה. לכן, מול המראה נדרשת התבוננת חומלת.

5.להיות מתואמת עם הארון שלך

קראתי את הפרק הזה בשקיקה.
אהבתי לראות איך הדברים של הסופרת שעברה בעצמה תהליך למיקוד ודיוק, תואמים את הגישה שכתבתי עליה בבלוג לפני יותר מ 4 שנים.

איך לעשות סדר בארון, בראש ובלב?

אין ספק שאם הייתי כותבת את הפוסט הזה היום, הייתי מוסיפה עוד כמה קטנות ואולי משנה את הקונספט של הצילומים ומציגה: איך צריך להיראות ארון בגדים מבפנים…
אבל אם ניישם את התוכן שמופיע שם – ונקפיד עליו לאורך זמן – דיינו.

6.מה ה – STORY שלך?

הנעליים והתיק שאת בוחרת אחראים במידה רבה לאופי ההופעה שלך, ואני מוסיפה לנו הנשים הדתיות, גם הכובע – קובע (או כל כיסוי ראש אחר שתבחרי להתהדר בו)

אותה שמלה עם נעלי בלרינה או מגפי בוקרים – כל בחירה מספרת סיפור אחר.
חשבי על הסטורי שאת רוצה להעביר היום.
לאן את הולכת? מה את רוצה לשדר ואיך זה יתכתב עם הלוק שבחרת?

קוקו שאנל אמרה: "תתלבשי גרוע, יבחינו בבגדים, תתלבשי טוב, יבחינו בך".

הרגשתי שהבחינו בי.

כשהייתי עם המגדלור בחופשה המדוברת, ניגשנו לחדר האוכל לארוחת הערב כשאנחנו לבושים היטב. המארחת שאלה אותנו למספר החדר ובעוד אנחנו משיבים לה, ניגש אלינו השף של המסעדה – שעמד כל העת במרחק מאיתנו – ושאל: "את דוכסית?"

אגלה לכן סוד: אני לא מסתובבת עם תג שם או כרזה הנושאת את שמי (:
אז איך הוא ניחש?
זה כל הסיפור:
אני משתדלת למצוא הלימה בין מי שאני, לבין בחירות האופנה שלי, ללוקיישן ולטיימינג המתאימים, והכל בעזרתו האדיבה של המגדלור, כמובן.

עצם העובדה שהשף זיהה אותי למרות שלא התראינו מעולם קודם לכן, מצביעה על הרבה כוח שיש להתנהגות שלנו, הלך הרוח, זקיפות הקומה, וכמובן, הבגדים שבחרנו ללבוש ולמסרים שאנחנו מעבירות באמצעות הבגדים.

מילה ממני לסיום,

כשאני אוהבת משהו, אני חורשת עליו, מרבה לענוד או ללבוש, כך אני הופכת להיות שגרירה שלו מבלי להתכוון….

בחופשה בחרתי לענוד תכשיטים של המעצבת אורלי פורמן. הם קלאסיים, עדינים, מחמיאים, מוסיפים טאצ' ללוק ומספרים את הסיפור מעורר ההשראה שלה.

מהחופשה ועד עכשיו – נכון לכתיבת שורות אלו – אני עונדת את התכשיטים וקוצרת מחמאות.

מוזמנות לבקר גם בבוטיק של איליה וליהנות מבגדי יום יום, שמלות לאירועים והרבה פריטי לבוש נוחים עם סטייל לא מתאמץ במחירים נגישים.

תודה למלון פסטורל כפר בלום על חופשה תרבותית, נעימה ומפנקת.

ספרו לי לאיזה אנקדוטה הכי התחברתן מהתוכן שהבאתי מהספר…

אוהבת לשמוע אתכן,
דוכסית