ערב טוב, ברוכות הבאות! 

יש לי וידוי, לא כתבתי נאום לאירוע. 

כבר 7 שנים אני כותבת פוסטים לבלוג. 

אז כתבתי פוסט לבלוג הולדת 7! 

הנה הפוסט: 

כבר הרבה זמן, בעלי היקר יהונתן – או בקיצור "המגדלור"-  אומר לי: אפרת, את צריכה לעשות אירוע. 

טוב, בסדר, אמרתי לו. מה קשור אירוע? 

עכשיו, תבינו, הפקת אירוע הכי לא קשורה אלי בעולם. אני לא בעניינים. 

אבל הבחור שלי התעקש. 

עוד פעם ועוד פעם עד שהתחלתי לדמיין את זה בעצמי.

ואז הוא רק חיכה לרגע הנכון.

"תיכף הבלוג שלך חוגג 7 שנים, תעשי אירוע. זה כיף. תזמיני את כל מי שאת אוהבת אלינו למושב, שף פרטי. ארוחה כיד המלך…

תיפגשו, תעשו את מה שאתן הכי אוהבות בעולם – להצטלם. ואז לקבל את האוכל ולצלם אותו. אם יישאר לכן זמן תאכלו משהו. אבל בין לבין, תדברו, פייס טו פייס. תצאו מהמסך, תרתי משמע. וחוץ מזה יום הולדת 7 – הספרה שבע מאוד חזקה."

"שלגייה ושבעת הגמדים?" שאלתי.

"יותר בכיוון של שבעה ימי שבתא, שבעה קנים למנורה, שנת השמיטה, יובל, שבעת המינים, שבע מצוות בני נח, שבע ברכות, להבדיל-יושבים שבעה, שבעה רקיעים, שבעה אושפיזין, 

שבע הקפות, שבע יבשות, שבעה פלאי תבל…"

"אז תגיד שבע בום! "

יאללה מאמי, נראה לי שאני אלך על זה. 

עזבי, הוא אמר, אם "נראה לך" אז עזבי כבר עכשיו. 

את צריכה מאוד לרצות את זה כדי שהיקום יתגייס ויעזור לך, כלומר, עבדך הנאמן…"

אמרתי מקודם שקוראים לי אפרת, אבל בשנים האחרונות, השם שלי הפך להיות השם של הבלוג – דוכסית. 

אז למי שלא יודעת, בחרתי את השם הזה לבלוג, קודם כל בגלל קייט מידלטון, הדוכסית מקיימבריג, אני מאוד אוהבת את בחירות האופנה המלכותיות שלה. 

ובנוסף, דוכסית, אם תראו את המילה בעברית – יש בה דוסית והאות כף, 

דוסית? אף אחת לא רוצה להיות דוסית, דוסית זאת אישה שלא מבינה, לא בעניינים, אבל ברגע שאת מוסיפה לאישה את האות כף – נותנת לה כף זכות, כוח, כבוד עצמי, היא הופכת להיות דוכסית.

ועכשיו, תוך כדי שאני כותבת את המילים האלו, אני מבינה שכ' זה גם כוונה. 

אני רוצה להיות דתייה עם כוונה. לא כי גדלתי ככה וזה מה שאני מכירה.

דתייה שעושה את הדברים עם כוונה, מכל הלב, היא דוכסית אמיתית. 

זהו, לא תהיה עוד כפייה דתית בערב הזה (:

אז איפה הייתי? 

דיברנו על האירוע. 10 נשים. טוב אולי 20. את יודעת מה 30 וסגרנו.

כל אחת שנמצאת כאן היא אורחת של כבוד.

חוץ מאחת, את כולכן הכרתי ברשת.

כולכן. זה מטורף!

הייתה לי רק חברה אחת ועכשיו… 

עכשיו אני עשירה בהון אנושי חם, אוהב, מחבק ומפרגן מכל גווני הקשת. 

וזה לא מובן מאליו.

לכל אחת יש את העולם שלה, העיסוק שלה ואיפה-שהוא נפגשנו ברשת, והיה אפשר לחשוב שלא נצליח להביא את האידיאל האינסטגרמי הזה לחיים האמיתיים. 

האירוע הזה הוא ההוכחה שזה אפשרי. 

אני מאמינה בטוב שיש בבני אדם ובאפשרות של אחת להיטיב עם השנייה

כשאנחנו נותנות לאחר, אנחנו מתפתחות באופן אישי, אנחנו מעצימות את עצמנו והופכות להיות הנשים שמגיע לנו להיות. 

אז איך הכל התחיל? 

אי שם בשנת 2012 היה לי קונפליקט, דת ואופנה יכולים ללכת ביחד? 

אז פתחתי בלוג, אתר אינטרנטי של כתבות אופנה, רוח וסטייל. 

אפשר לומר שחיפשתי אתונות ומצאתי מלוכה!

כבר 7 שנים אני מנהלת את הבלוג שלי.

בלוג זה לא עוד עמוד באינסטגרם – שגם לו יש עבודה רבה וראויה בפני עצמה – 

בבלוג – באתר שלך, את יוצרת תוכן, שיעניין את הקוראות, שייתן ערך מוסף. מצלמת, מצטלמת, עורכת, כותבת, מוחקת, אלף מילים לפעמים יותר.

ובכתבות האלה אני שוזרת את סיפור חיי.

מהר מאוד הבנתי שחיים הראויים לחיות אותם, ראוי לכתוב אותם. 

סיפור החיים שלנו, של כול אחת מאיתנו, הוא הנכס העצום ביותר שיש לנו

אנשים לפעמים מחפשים את הייעוד שלהם בחיים. 

סיפור החיים שלנו – שם נמצא הייעוד שלנו, שם נמצאת הפרנסה שלנו. 

בסיפור החיים שלנו נמצא הקוד הסודי לחיים הכי מדויקים בשבילנו.

אז בין הטרנדים הקרובים לחורף ובין בחירות הסטייל שלי, אני מוסיפה הגיגים של רוח, של חיים. 

לא פלא שהם הפוסטים הכי פופולריים אצלי. 

אנשים אוהבים אנשים, מתחברים לרגשות.

תוך כדי שאני מארגנת את האירוע הזה, בעצם הבנתי שאנחנו אנשי יחסי הציבור הכי טובים של עצמנו

מי יכול לדבר על הבלוג שלי בשקיקה ובהתלהבות יותר טוב ממני?

ואז הבנתי שכדי להוסיף אור בעולם, כדי להתפתח, אני צריכה לתת ולא רק בעולם הוירטואלי, טיפים, מידע,  חשיפה אישית היוצרת הזדהות. 

אני רוצה לתת גם בחיים האמיתיים. יש לזה השפעה אדירה. 

תחשבו כמה כוח יש לכולנו כאן ביחד הערב הזה. ..

אחרי כל העשייה של התקופה האחרונה אני חושבת שההשראה שכל אחת מאיתנו נותנת בעולם -זה לא רק הדברים שאנחנו אומרות או כותבות, מעל הכל זה הדברים שאני עושות.

מבחינתי המסר של הפוסט הזה הוא שהכי מפחיד זה הפחד. 

מקסימום אצליח להיות מאושרת. 

בלי לבזבז את החיים ברצון להיות מישהי אחרת 

כל המקומות – תודה לאל כבר תפוסים…

אז תודה לכל אחת שהגיעה לכאן הערב והגשימה לי חלום!

אורחות – חברות אהובות, תודה שבאתן לחגוג איתי. מעריכה את זה מאוד! 

יום הולדת של הבלוג שלי – זה היום שבו אני נולדתי מחדש. 

הבלוג שלי זאת המהות שלי.

רגע לפני שנגיע למנה העיקרית… 

אני רוצה להודות לעדי כפיר – הבעלים, השף והמנצח הראשי של מסעדת סומסה, רמת גן.

תודה על אירוח VIP ברמה הגבוהה ביותר. כל מנה שיצאה מהמטבח הייתה מדויקת, טעימה בטירוף ונראתה מיליון דולר.

גם מנות שמצטלמות מושלם לאינסטגרם וגם צלחות שחוזרות ריקות למטבח – זה לגמרי הצלחה. 

אז חוץ מזה שהרסת לכל האורחות שלי את הדיאטה (: הן לא מפסיקות להודות לי, כלומר לך.

איך אמר לי המגדלור? בסוף כולם מדברים על האוכל. והוא צודק כל כך.

התפריט החדש שלך במסעדה הוא מקום ראשון לאירוח כשר למהדרין בסטייל ובטוב טעם. שיחקת אותה!

תודה לחברת ג'ק קובה על מארזי יוקרה לכל האורחות שלי! זה לא מובן מאליו. 

אתם רשת הבוטיקים עם הכי הרבה סטייל להלבשה נשית, גרביים וגרביונים, כמובן.
עכשיו כולנו מחכות שהחורף יגיע (:

תודה לאיילת קיל הלא היא גברת קיל האהובה (: מחברת "נגיעות". 

תודה על הקיר של דוכסית, תודה על הפרחים הרעננים ששדרגו לי את האירוע, תודה על ההכוונה, על העצות הטובות ועל עצם קיומך בעולם.

תודה לנשות המקצוע המופלאות שהגיעו אלי ביום של האירוע הביתה ועשו אותי כל כך יפה:

גיל מימון על עיצוב שיער מושלם. בד"כ הכל "נופל" תוך שעה. השיער החזיק מעמד כל הערב. התבאסתי לחפוף אותו אח"כ. את מוכשרת בחסד עליון. 

אביטל אוחיון על איפור קלאסי, עדין ויפה כל כך. תודה שאפרת אותי בדיוק כמו שחלמתי להיות. מאושרת שזכיתי להכיר אותך.

תודה לרונית כובעים – המעצבת המוכשרת בעלת סטודיו ברעננה לכובעים חלומיים. מטורפים. הכל אצלך בסטייל של בית המלוכה הבריטי. בדיוק כמו שאני אוהבת.

אבל, בגלל שהאירוע לא התקיים בסוף בטירת וינדזור באנגליה (: ויתרתי על כובע קוקטייל והלכתי על הקשת המושלמת הזאת. היא הייתה מדויקת. תודה לך!

אין חגיגה בלי עוגה אז תודה לאור, בחורה צעירה ומוכשרת על עוגה וקאפקייקס ממותגים שגנבו את ההצגה.

הנה העוגות של אור באינסטוש.

ורגע לפני שניפרד, תשמעו סטורי:

יום אחד אני במטבח בבית, רוחצת כלים… הטלפון מצלצל ועל הקו מדברים איתי ממשרד יחסי הציבור של קוביס, הזמנה לאירוע כלשהו. אני מגיעה, אנחנו מכירים, מתחילים לשתף פעולה, טסים ביחד לקפריסין (עוד לא ראית את החופשה שלנו? לחצי כאן) ואז לפני האירוע בלוג הולדת 7 – התקשרתי אליהם להתייעץ.  
בלה – בלה – בלה….. 
נשאר לי 3 שניות לסטורי, אז אני רק אומר דבר אחד- אם את רוצה להצליח בחיים – תילמדי מהטובים ביותר. הם כבר שכחו את מה שאת עדיין לא יודעת…
תודה לכם קוביס & טוביס על ההזדמנויות הרבות שפתחתם בפניי. תהא משכורתכם שלימה מעם ה'. 

ואחרון חביב יקר מאוד – אהוב ליבי, בעלי, מגדל האור שלי, יהונתן. 
תודה שלימדת אותי לחלום ועזרת לי להגשים. 
בלעדיך כלום לא היה קורה.

נ.ב 
זה היה ערב של הדרת גברים מוחלטת. 
תודה לאל שעידו הגיע לארח לך לחברה והסכמת "שנעשה תמונה",  זה בהחלט ראוי להערכה (:

ו… רגע, אריוש שלי! אני לא יכולה לדבר על האבא המושלם שלך בלי להזכיר אותך (: 

אז… בזמן שדודה הדר טיפלה בך במסירות ובאהבה, אמא שלך הייתה כל כולה באירוע שעשה הכי הרבה רעש ברשת.
במילים אחרות – בזכות השקט שהיה לי לגבייך, יכולנו לעשות מלא רעש.

אגב, לקח לי 7 שנים להבין שזה נחמד לשבת בדממה מאחורי המקלדת ולתקתק… אבל אבא שלך אומר ש"לתקתק" בעולם האמיתי – זה הדבר האמיתי.
ואבא שלך? תמיד צודק!

ומעל הכל תודה לבורא עולם, הלוואי שאהיה ראויה לתואר –  דוכסית.

צילום האירוע: חיה בלנדר האגדית 

ואת הטוב שמרתי לסוף (:
הנה סרטון הוידיאו של הבלוג הולדת: לחצי כאן.

ברכות לבלוג הולדת יתקבלו כאן בשמחה!

שלכן, באהבת אמת
דוכסית