"ואני בוחר בלב", ענה לו איש הפח, "כי שכל אינו מביא אושר ואושר הוא הדבר הנפלא ביותר בעולם".

בחרתי לפתוח את הפוסט במשנה האופטימית של "הקוסם מארץ עוץ" כי את התרגיל שלנו היום צריך לעשות מכל הלב.
ואם התרגיל המזוקק הזה הוא לא אושר. אז אני לא יודעת מה כן.

שנתחיל?

משך התרגיל:
כ- שישים דקות של סטיילינג אישי. מגיע לך!

המטרה:
ליצור לך לוק מושלם מכף רגל ועד ראש, כולל חולצה (אפשר גם גופיה ועליונית),
חצאית, נעליים, תכשיטים, תיק, חגורה (אם נדרשת), כיסוי ראש (אם את נדרשת 🙂 ) שעון.
שכחתי משהו?

מרכיבים:
ארון הבגדים שלך, לרבות אזור הנעליים (חולמת על ארון נעליים סטייל קארי ברדשו,
בינתיים אני מציינת את מקום ההנעלה בעמימות משהו) התיקים, האקססוריז, תיק האיפור וכיוצא באלו.

הוראות הפעלה:
את לוקחת את כל הטוב הזה ו- קדימה:
מתאפרת (טרום לבוש – אני נוהגת להוסיף קצת צבע למה שנתן הטבע,
וכך כל מה שאני לובשת נראה עלי מהמם (!) אם את מעוניינת לאמץ את השיטה- הישמרי פן תלכלכי את הבגד מהאיפור בעת הלבישה)
מתלבשת, עונדת, גורבת, נועלת ומגיעה למצב מאובזר קומפלט.

זה השלב שבו אני מביטה על עצמי במראה-מראה שעל הקיר

ובשונה מהשולחן שאני עורכת (כלומר, הסעודה שאני מתקינה) כאן אני לא הולכת ומוסיפה, הרי אני מוכנה, כביכול.
אלא כאן אני נדרשת לצמצם, להסיר את הגנדור. לזקק.
מינימליזם, זוכרת?

יצירת מראה קז'ואל קלאסי עם הטאצ' הייחודי לך

כדי למקסם את האאוטפיט במינימום פריטים ויחד עם זאת להשאיר אותו מסוגנן, יש לצמצם רעשים, כדלהלן:
אם בחרת בעקב גבוה מאוד, החליפי באחר נמוך יותר. אם הלכת על צרור מרשרשים, החליפי לצמיד אחד. וכן על זה הדרך…

ונשאלת השאלה:
מדוע לא להתנהל במינימליזם מראש?
על שום מה העבודה הזאת – למלא את האאוטפיט ואז לרוקן?

הנה נקודת המבט שלי:
העניין הוא למלא את מקצב הפריים בצלילים רועשים ורק לאחר מכן, אט- אט, להפשיט את הקיים (תרתי משמע).

נראה כי הדרך הנכונה להציג הסתפקות במועט היא באמצעות המחשה על דרך הצמצום.
ללקט מתוך השפע הקיים בעולם את המינימום הנדרש.
התנהלות מינימליסטית מתוך בחירה ולא כברירת מחדל.
וזאת בדיוק הסיבה שיש צורך להתאבזר תחילה.

(ציפור קטנה מצייצת כי מגמת המינימליזם אף זולגת לקורת הגג שלי. ברשותכן, נשאיר משהו לפוסט הבא… )

החופש להיות

מהות התרגיל הוא הפשטה, להגיע לפשטות הטובה והמדויקת.
רק כאשר נלטש את המראה, נדייק אותו. נרגיש בלב, כי לפעמים פחות, זה בעצם יותר, הרבה יותר.

לבקשת הקוראות, אני מגישה חשבון:

גופיית ג'ינס  150 ש"ח I מנגו
קרדיגן 100 ש"ח I מנגו
חצאית מקסי 200 ש"ח I הוליסטר
(תעשו טובה לארון שלכן ותיכנסו עכשיו לסניף של אברקומבי & פיצ'. קונים 4 ומקבלים 4. ~ שכה יהיה לי טוב ~ )
סנדל 50 פאונד (נדמה לי, רכשתי בלונדון ממש מזמן…)
שרשרת 150 ש"ח I מנגו

שעון יד I אייקון אופנה – דיזינגוף סנטר (רכשתי כאשר הקולקציה החדשה של פוסיל רק נחתה בארץ.
סביר להניח כי יש סיילים עכשיו והוא לא יעלה על סך 600 ש"ח. תקנו אותי אם אני טועה.)
טבעת האירוסין של הדוכסית (טוב, כמעט כמו של שלה ) I  הכספת. יש דברים שלא מעניין אותי כמה הם עולים. אז הטבעת 🙂
זוג עגילים תואם I אוסף אישי (תמיד יש סיפור מאחורי צמד המילים "אוסף אישי",
הנה הגרסא שלי: הבוקר, אחותי הקטנה הצמידה לי אותם. שניים זהים באותה אוזן. ככה מביאים אופנה לעולם!)

רוצה גם?

מניקור – יש ל ESSI את כל הערכה ליצירת לק ג'ל מושלם באופן עצמאי.
ואני רק שאלה: מי החליט שצריך לצבוע את כל הציפורניים בצבע אחד?

איפור ושיער – כדי לשאוף עולם (ולתעד את זה בבלוג)
הבנתי שלא מוכרחים תמיד להצטייד בכל אנשי המקצוע (הסופר חשובים).
אז כאן אחותי הקטנה, ועתירת הכישרונות יש לאמר, דאגה לעשות אותי יפה.
אני בטוחה שגם אתן תדענה להסתדר.

צילום – זה בדיוק מה שעושה את ההבדל.
את התמונות המרהיבות (ללא מניפולציה דיגיטלית, היא פשוט יודעת לשחק נכון עם העדשה. אליפות! )
תיעדה בחן רב: הדס, הלא היא הדסה, חברתי האהובה.

נ.ב
בקרוב יגיעו אורחות חשובות לבית של המילים שלי (הבלוג, אלא מה?)
כדי להיות מעודכנת און ליין, הרשמי לרשימת התפוצה (ההרשמה ללא תשלום)
מדף הבית – ותדעי לפני כולן על כל מה שקורה כאן.

אפשר גם להירשם כאן

אפרופו בית, הכל כמעט מוכן בבית החדש שלי
(מי אמר כי רק מילים ראויות לבית? מה עם קורת גג אמיתית לבני האדם?)
אמ-מה, יש עוד כמה אותיות, כלומר, עניינים כאלה ואחרים, שיש להסדיר.

תכף אשוב,
דוכסית.