ציירי לך שפם
"באיזה עיר אחת, הייתה ילדה-ספק-ילדה, תמיד הייתה כמו בן קטן… "
מפה לשם, נוער שוליים החליטו לשיר לה "ציירי לך שפם"…
בשיר הם מזכירים גם את עניין הזקן, ועד היום לא ברור אם הילדה-ספק-ילדה ציירה או לאו.
השיר המשעשע הזה תמיד הצחיק אותי והייתי שרה אותו בקולות משונים
(עד היום, כי היום החלטתי לצייר לעצמי שפם, אז כבר חזרתי לשיר אותו בקול רגיל… כל אחת והגבולות שלה 🙂 )
מילה נשית
שפם זה הכי לא אסטטי לאישה. נקודה.
זהו, אמרתי את זה.
זה לא נאה וגם לא יאה. ויש לגזום אותו. לקצוץ. (שעווה, מישהי?)
כל הדרכים-שיובילו-אותו-אחר-כבוד-החוצה- מקובלות.
ויפה שעה אחת קודם.
לגזום אותו לבל ייראה ובל יימצא – כן!
אבל לצייר אותו? זה כבר עניין אחר לגמרי… 🙂
ראוי לציין שלא אזכיר כאן נושאי מגדר (חשובים וראויים כמובן) כי לא בכך עסקינן.
ברשותכן, עניינים ברומו של עולם נשאיר לבלוגריות יודעות דבר, אני כאן היום, בשביל…. לצייר לכן שפם!
מסיבת השראה בבלוג
השראה.
הניצוץ, ההארה, ההברקה, הר געש של אנרגיה שגורם לנו לחשוב מחוץ לקופסא.
השראה.
מילה המהלכת עלי קסמים ועושה טוב לעור הפנים (בדוק!) וגם כתבתי בפוסט הזה על ההשראות שלי.
היום, במסגרת חודש נובמבר שהביא איתו חגיגות יומולדת שנתיים כאלה וכאלה בבלוג,
החלטתי שאני מוצאת את ההשראה בדרך.
כי באמת שלא צריך הפקת ענק (ש – אגב, הייתה על הפרק) או טיסה לאוסטרליה (כנ"ל סעיף הפקת ענק)
או משהו גרנדיוזי אחר, (שתמיד, איכשהו, בעולם שלי, נמצא על הפרק 🙂 ) כדי ליצור השראה.
ולא צריך סיבה למסיבה כשכל רגע ובכל מקום אפשר ליצור מסיבת השראה.
(יומולדת זה רק התירוץ, אבל ששש… אל תגלו!)
לוקיישן: שדרות הממילא, ירושלים
נוכחות: אני ואחותי הקטנה
(עוד שבועיים היא בת 18, יום הולדת? "וו קק שש ה!" כלומר, "בבקשה" רק באינטונאציה הנכונה:) )
אקססוריז למסיבה: סוהו דיזיין, חנות מטריפה בממילא.
אפרופו ממילא – וזה לא קשור לפוסט הזה אבל אי אפשר להתעלם מהסניף המושקע,
רחב הידיים והמהמם ש – זארה פתחו לנו (כלומר, לי, באופן אישי!) בשדרות ממילא.
ירושלמית יקרה, הם קראו לי.
ובאתי. ברור שבאתי.
הביקור שם בגדר עונג אמיתי. ועל זה ייאמר – להיות בארץ ולהרגיש בחו"ל.
ככה פותחים סניף אופנה! (השראה, מישהי?)
ובחזרה לפוסט הזה-
ויתרתי על סעיף "עשי זאת בעצמך"
(למרות שהיה יכול להיות מלהיב ליצור שבלונות יחד עם האחייניות שלי, למשל)
ובסוף רכשתי אקססוריז צבעוניים ושמחים למסיבה!
אני לובשת שמלה שקניתי איפשהו בלונדון ועלתה לי 12 פאונד (!)
אחותי חולצה זארה, חצאית באה מאהבה.
נעליים: ביג טום ממילא. (נכון שהן מבהילות?)
יצירתיות היא שם המשחק
נתחיל מהבוקר, כשאת פותחת את ארון הבגדים שלך (להבדיל, אבל זה לגמרי סוג של פתיחת ההיכל)
בחרי היום לשלב ביגוד בחלק העליון שלא לבשת יחד – עד היום – עם החלק התחתון.
הנה ניסיון שהתגלה כהצלחה: חצאית הדפסים שחור לבן עם חולצה בייסיק בצבע לבן.
ביום נטול השראה, חצאית כזאת תמיד נראית לך כזקוקה לחיזוק צבעוני בחלק העליון. נו מור.
בשורה אופנתית
"הסטים" חזרו לאופנה, הידד!
זה הזמן לצוות יחד חולצה וחצאית תואמת.
תמיד אהבתי את הטרנד הזה, ברוך שובך! (מה שמביא מיד השראה לפוסט בלבוש תואם, בקרוב בע"ה )
כך שכל הרעיון הוא מחשבה מאחורי העשייה. היומיומית, הרגילה.
למצוא את הקונספט, לראות אחרת, להרגיש אחרת.
החיים הם לא שחור או לבן… מה עם לבן – עם שחור ולבן?
אני בשוק, אני בהלם, אני המומה!
אין ספק שכאשר אחיותיי הבינו כי בכוונתי ללבוש שמלה חגיגית ולנעול נעלי ג'ינס הן נחרדו קלות.
שמלה ונעלי ג'ינס?
איפה נשמע כדבר הזה? פשע אופנה!
חושבות כמוהן? נהדר… יש לי חומר קריאה מצוין עבורכן,
על כך תוכלו לקרוא בפוסט הבא "דיסוננס אופנתי" שיהיה המשך ישיר לפוסט הזה, רק בלי המסכה או השפם… 🙂
אז מה היה לנו כאן?
צילם בשמחה משה איטח הגאוני.
על האיפור המושלם אחראית תהילה מלכא האחת והיחידה.
ואת השיער המוקפד עיצבה במיומנות ראויה להערכה רחלי בר חנין האלופה.
ותודה לשרה, אחותי הקטנה עם-היופי-הלא-הגיוני-הזה שלקחה חלק בסט הצילומים הזה.
הלוואי שלא תפסיקו לעשות את מה שאתם אוהבים בשמחה.
ושתאהבו. תמיד.
אוהבת אתכם הרבה מאוד. (עברית באמת שפה יפה 🙂 )
קוראות יקרות,
בפוסט הבא אני ואחותי הקטנה נחלק לכן מתנות לרגל חגיגות חודש נובמבר בבלוג,
זוכרות?
לחיי האושר,
דוכסית.
השאירי תגובה