הוא פיתה אותה בגן הקסום, היא החליטה שכדאי לה לטעום…
פקחה את עיניה והבחינה שהיא עירומה, מיד התעטפה בעלה תאנה.
כך הוליד הסיפור הראשון בעולם את חופש הבחירה, את הידיעה בין הטוב והרע.
מרגע ש"ידענו" – הבחירה היא בידנו.
ה "קול" שלנו נספר ונשמר מאחורי הפרגוד – במקום המקודש מכל.
איזה פתק תיקחי היום?
מה תלבשי במעמד המכובד?
יש לך חופש היום. חופש לבחור.
יש הרבה פתקים לפני הפרגוד… (מה לעשות, אבל "ביומיום" הפתקים עבורי הם קטלוגי אופנה)
חצוף ופרובוקטיבי – לא בא בחשבון.
מוקפד יתר על המידה – "משעמם אותי" ואני צריכה ריגושים.
אז צריך שיהיה שמרני, שיצליח לבטא את האמירה שלי, ועם זאת, שיהיה מקובל בחצר המלך…
בוויכוח מי עושה את הבגד – האדם, או שמא להפך
סביר להניח, שבחברה מודרנית בה אנו מייחסים חשיבות עליונה לעטיפה החיצונית, עוד בטרם אנו אומדים את הערך והשווי האובייקטיבי.
איך אומר זאת בעדינות? הכובע כן כובע.
מציאות הלבוש הופיעה לראשונה אחרי הפרת הציווי האלוהי בגן העדן,
ומעידה על כך שעקב הבושה – תפרו להם דבר-מה שיהיה במה להתכסות…
בפעם הבאה שהוזכרו בתורה מלבושים, הוקדשה לכך פרשייה שלמה
ותוארו בפירוט ובמעלה החשיבות, בגדי הכוהנים.
כוחם של בגדים לא מיועד רק לכסות ולהסתיר,
אלא ביכולתם לבטא משמעות פנימית המשפיעה מן הפנים אל החוץ.
בקיצור, אל תעשו פדיחה ואז תחפשו משהו ללבוש…
הקדישו לכך זמן מבעוד מועד, השקיעו טבין ותקילין (ברור שצריך לשמור לירה לבנה ליום שחור, אבל בשביל מה יש כסף אם לא כדי שנבזבז אותו?)
חדשו את הישן וקדשו את החדש, וכל המרבה הרי זה משובח 🙂
עשו את הבחירות שלכן באהבה.
אפשר לעשות שופינג "על הדרך" אבל אפשר גם להתכוון, ולצאת ידי מצווה ולא רק ידי חובה…
כשבכל יום – צצים כפטריות אחר הגשם- בוטיקיי אופנה חדשים, הדילמה מתעצמת.
איך אדע במה לבחור?
באילו "פילטרים" אשתמש בכדי "לגייר" את האסור ולגרום לו להיות ראוי?
זוהי עבודת הבורא.
"בקטנות" של החיים.
ברגעים שאני חושקת בשמלת "מיני" ומוותרת עלייה לטובת אחת שיש לה עוד עשרה ס"מ, למשל.
בכל בוקר כשאני מקדישה זמן איכות לטיפוח העטיפה החיצונית, ויודעת שהיא תלווה אותי כל היום.
כדוכסית אופנתית (ממש לא "קורבן אופנה". בהמשך, אקדיש פוסט מיוחד להבדלים ביניהם)
אני יודעת שיש משמעות ל "קול" שלי.
הבחירה שלי היא קריטית, ועל פיה יישק דבר.
מספיק לעיין במחקר הכמותי שערך מגזין "ווג" הבריטי על בחירות האופנה של קייט מידלטון, ולהבין שיש משמעות אקוטית לזווית הטיית הכובע, לקוטר הגלים בשיער, לאורך ולצבע השמלות שהיא בוחרת ללבוש.
את ההשראה אפשר בהחלט לקבל ממנה, אך כדוכסית מארץ הקודש אני שייכת למפלגה של בורא העולם.
"הבוחר בעמו ישראל באהבה"
לא בחר בעבר בחירה חד פעמית. לא יבחר בעתיד…
אלא בוחר. עכשיו. כל יום.
בכל יום יש בחירות, ומלך מלכי המלכים בוחר בי באהבה.
הוא נותן לי את זכות ההצבעה, ומציע לי "ובחרת בחיים"
זהו יום הבוחרת.
בסוף היום הקולות נספרים אי שם במרומים.
לא צריך סקרים מקדימים,
ולהמתין בציפייה דרוכה ארבע שנים (גם בבחירות לכנסת ישראל כבר הבינו שאי אפשר לחכות ארבע שנים..)
בחרי עכשיו. בחרי היום ובכל יום ויום.
זוהי הזכות שלך, ממשי אותה באמונה ואהבה,
והלוואי שהטוב כבר ינצח!
דוכסית