במקום הקדמה

לפני ר"ה אחותי שאלה את התלמידות שלה (הוראת בלט) "האם אתן מוכנות לחג?"
"מבחינת בגדים כאילו?" השיבו בשאלה.
והיא, האלופה הזאת, כמובן התכוונה מבחינת מצוות ומעשים טובים.
אבל היום, ברשותכן, נדבר על
איך-נרכיב-אאוטפיט-חגיגי-עם-חולצת-בטן-ונישאר-בחיים?
ימים טובים באים עלינו ב"ה, כמה שאני אוהבת את חג הסוכות 🙂
את הארעיות. הזמניות. היציאה החוצה מתוך הנוח, המוכר והידוע.
את זה שצפוף. שבחוץ.
ההבנה שהכל בר חלוף.
את היחד, האהבה והשמחה.
ואת הסוכה שלנו כי היא – היא הכי מושקעת ויפה (מי אצלכן בתפקיד ועדת קישוט?)

מי באה לסיבוב?

נראה לי שהקיץ הזה הייתי קצת (כלומר, מאוד הרבה 🙂 ) ברוגז עם השמש, ויעיד על כך גופי השקוף למחצה…
כמובן שאני אוהבת את המראה האירופאי היוצר קונטרס מושלם עם איפור דומיננטי ולבוש בצבעים חמים,
רק שקצת הגזמתי. קצת. מוכרחה לצאת בחול המועד לטייל וליהנות מזיו החמה. אין כמו שמש בסתיו, שווה בדיקה…

שומרת נגיעה

כשקארי בראדשו, הדמות המיתולוגית מסקס והעיר הגדולה (אם כבר הבל הבלים, אז היא)
חשפה פופיק – העולם רעש וגעש. איכשהו, שנות האלפיים הביאו איתן רוחות של הבנה
וכל מעצבי העל – טוב, כמעט כולם – יישרו קו עם האמירה האופנתית,
גילו טפח וכיסו טפחיים, לסירוגין, לחילופין, ואופנה, כמו אופנה באה והולכת ולעולם תמיד חוזרת.
בגלגולה הנוכחי, חולצת הבטן לא משאירה את הפופיק בחוץ ועל המסלול נראה עכשיו בעיקר את הסרעפת (ר"ל)
והחלק התחתון (לא אובייקטיבית – אבל עם חצאית זה פשוט נפלא!) עולה למעלה, המותן גבוה והברך מכוסה. כמעט מושלם.

עכשיו, אומר את זה לאט:
להצליח לשכתב את טרנד חולצות הבטן לפאשניסטיות דתיות – זאת אומנות ראויה לשמה.

כשומרות על צניעות, אנחנו הרי לא חושפות בטן (גיוועלד!)
אלא – והנה הדיוק, הנה הגבול הדק הזה שמצליח להטריף אותי,
הנה היופי בעזות המצח לקחת חולצת בטן כסמל הפריצות – להעביר אותה טרנספורמציה.
עוד קצת בד למטה. עוד קצת. בדיוק במותן. נגיעה. והנה, (גם) לנו יש את זה.

וייקרא שמה בישראל

בקיץ האחרון, המעצבות הדתיות יישרו קו עם הטרנד וניתן לראות שמגמת העיצוב הרווחת זולגת
אפילו – כן, אפילו- לבגדים חגיגיים. לא פשוט. ואסביר:
חולצת בטן, או בשמה החדש שאני מעניקה לה בזה הרגע חולצה קטנה (כי זה בדיוק מה שהיא עבורנו) היא סמל של יום חולין.

להצליח לקחת אותה למקום חגיגי וקלאסי וכשר – הללויה!

לקדש את החומר

כשם שראוי לדייק עם המילים (משאלה לשנת תשע"ה) כך ראוי לדייק עם הבגדים.
כשאת לובשת שמלה – בסיכול אותיות – את שלמה. (שמלה = שמלה / חצאית וחולצה)
ומי מאיתנו לא רוצה להיות שלמה? הוד והדר – לבושה.
וזכיני.

כך תעשי את זה נכון

לחולצה קטנה (אחלה שם קיבלה הגברת 🙂 ) כדאי לשדך חצאית רחבה עם נוכחות ומותן גבוה.
*כמו שלבשתי בתמונות כאן.

טיפ:

כדי ליצור אשליה של גובה אנו "נזיז" את קו המותן כלפי מעלה ע"י יצירת חלק גוף עליון קטן יותר,
וחולצה קטנה בהחלט עושה את העבודה, איתה נלבש חצאית ארוכה עד הקרסוליים ליצירת אשליה של רגליים ארוכות יותר.

מה לבשתי?

חולצה וחצאית – לגמרי אהבה ממבט ראשון I טאצ' TOUCH מעצבות אופנה
נעליים I זארה

תודה לצוות המקסים:

צילום: משה איטח (מצלם ולא נוגע או מעבד. בענווה ובשמחה. אלוף!)
איפור: תהילה מלכא (אחת ויחידה. נקודה)
שיער: רחלי בר חנין (מוכשרת. ברוכה הבאה לבלוג)
עוזרת סטיילינג: אורטל כהן (אחותי האהובה)

פתקא טבא,

דוכסית.