היום מסתיים שבוע האופנה בלונדון.
(נכון, גם בניו יורק, אבל היי, לונדון זאת העיר הזרה האהובה עלי בעולם. בדו קרב, היא ניצחה את ניו יורק)
וזה בדיוק הזמן לדבר על מה שהיה שם, או ליתר דיוק, על מה שלא היה שם.
אני לא יודעת מה איתכן, אבל אני מצפה משבוע אופנה להציג את הטרנדים לעונה הבאה שתבוא עלינו לטובה, לעשות קצת "טיזינג", והרבה פאן. במקסימום.
זה באמת התחיל כך:
התצוגה נפתחה עם מופע (מרהיב, יש לומר) של הבלט המלכותי בלונדון.
ומיד לאחר מכן, פאם הוג, מעצבת אופנה פרובוקטיבית ביותר, שיגרה למסלול דוגמניות החובשות כובעים, נועלות מגפיים, ולובשות? נאדה.
עירומות כביום היוולדן.
אני מניחה, שברגעים אלו ממש, אמא של הוד-מעלתה אליזבט השנייה, מתהפכת בקברה… והעולם שותק.
בהמשך, היו כמה מעצבים שהפתיעו, מי לטובה, ומי קצת פחות…
הנה דוגמא טובה לאחד שלא חסך בבדים, אהוב על בית המלוכה הבריטי, וגם עלי, כמובן.
מתיו ווילאמסון שמו, ובטח אתן זוכרות אותו מהקולקציה הנדירה שהוא עיצב ל M@H, עבור נשים כמונו, שידן אינה נגישה לאוצר הבריטי.
אז ככה:
הוא הפתיע בתצוגה ססגונית ויפיפייה!
היו שם צבעים חמים, בדים רכים ומפנקים, טקסטורות מעניינות ושילובים משמחי לבבות 
היה לי ממש קשה לבחור רק לקט מצומצם מתוך ההיצע הגדול.
השתדלתי, והצלחתי לרכז נבחרת מקסימה: