סטייל מלכותי: קייט מידלטון, אחרייך
זמן קריאה משוער: 3 דקות
באחד מביקוריי בלונדון, התמזל מזלי ופגשתי את המלכה אליזבת השנייה.
טוב, לא בדיוק שתינו תה ביחד. במקרה, הייתי מחוץ לארמון שלה והיא בדיוק חזרה הביתה ברכב המלכותי. כשהוד מעלתה חלפה על פניי באטיות מרשימה, התרוממה כף ידה העטויה כפפת משי לבנה ונופפה לי לשלום (ברור, רק לי!! וממש לא לעוד מליון בני האדם שהתגודדו סביב…)
אבל אמרתי שנפגשנו, אז למה להתקטנן?
בכל מקרה, מאז ועד היום, בכל פעם שאני מתעתדת להגיע לעיר האהובה בעולם, אני בודקת את לוח הזמנים של משפחת המלוכה.
כן, גם אני לא ידעתי שהביקורים הרשמיים של הפמליה מתוכננים חודשיים מראש והם גלויים לציבור.
כי אם אני כבר בלונדון, אז למה לא לקבל השראה בזמן אמת עם אופציה לתמונה אחת ששווה מיליונים…
סיפור האהבה שלי עם לונדון, החל הרבה לפני שקייט מידלטון קיבלה את התואר "הדוכסית מקיימברידג'" ונישאה ברוב פאר והדר לנכד של המלכה-האם.
נו, אתן יודעות, אני אוהבת את המבטא הבריטי, את מזג האוויר, את הנימוס, השמרנות והגינונים המלכותיים. וזהו, פחות או יותר.
ואז הגיעה קייט וגרמה לכול העולם להתאהב בה.
לא עוד ריחוק מבני התמותה (אליזבת היקרה, מתי תחייכי אלינו, מתי? )
לא עוד מעצבי על שידנו לא משגת. (גם, אבל לא רק.)
אגב, מישהו אמר לי שבכל דבר בחיים כדאי להיות גם-וגם. אימצתי, תודה.
וכראייה, ראו את השמלה שאני לובשת בפוסט הנוכחי: זארה, עכשיו, 30 שקל.
סתם! 🙂
היא נרכשה בעלות של 200 ש"ח ושדרגתי אותה עם ווסט לבן שנראה לאחרונה כאן.
אז איפה היינו?
אהה, כשקייט הגיעה לארמון והזניקה את המניה של בית המלוכה עם אאוטפיטים משגעים וסטייל משובח.
אין לי מושג מה היא לבשה בגלגול הקודם, אבל אין ספק שהדוכסית הבינה מהר מאוד:
כשאת נסיכה, כל יציאה מהבית שלך הופכת להיות הפקת אופנה.
אבל מסתבר שזה לא בדיוק מקובל על בנות ישראל החסודות והנאות.
בזמן האחרון, לקוחות אומרות לי: "אני לא רוצה שהלוק שלי יראה מתאמץ. אני רוצה שזה יבוא קליל, שייראה כאילו רק "שמתי על עצמי משהו" ונראיתי מיליון דולר, אבל שלא תטעי, אני מוכנה להשקיע…"
ואני תוהה בקול: מאיפה זה בא לנו?
ממתי השקעה במראה החיצוני הפכה למילת גנאי?
השקעה = אאוט
מראה טבעי = אין
לא עוד הקצאת שעות רבות לסידור לוקיישן והיערכות עם לוגיסטיקה מטורפת של ציוד צילום משוכלל.
דור הסלפי מצטלם במראה הטבעי "על הדרך" לים, לסופר, לאוניברסיטה וגם בחזור חלילה…
איך אמר לי איש הוידיאו? "אני רואה שאת רגילה לסטילס".
"ככה זה עם דוכסית", עניתי, "גם קייט מידלטון לא אוהבות להתראיין". מותר לנו 🙂
אבל התפקיד מחייב… וט"ו באב מתקרב… והיום הבנתי שעובדים על הסאונד ותיכף המוצר המוגמר ייצא לאור בע"ה.
ועד אז, בואו איתי אל מאחורי הקלעים ונודה באמת:
ככל שאנחנו רוצות לשמור על צניעות מבלי לוותר על השיק, זה מאתגר ודורש תשומת לב רבה לפרטים הקטנים.
חתך הרוחב במקום הנכון, האורך הרצוי, האקססוריז, בחירת הצבעים, האיפור.
אפרופו איפור, אם קייט מתאפרת באופן עצמאי, כדאי גם לנו (לפעמים) לנסות לבד בבית 🙂
דברים שרציתי לשאול את קייט מידלטון
יש לי רשימה ארוכה ואני לא רואה איך אני מצליחה לקבוע איתה פגישה
(ראיתן את הלו"ז שלי???:) )
אז החלטתי לשגר אליה מכתב.
לא מייל או סטטוס בפייסבוק. אני מדברת על מכתב רשמי, מדוכסית לדוכסית.
מלב אל לב, מה שנקרא…
אז אחרי שהבנתי כי היא בעצמה עונה על רוב המכתבים שהיא מקבלת והשגתי את כתובת הדואר שלה (!)
אני מזמינה אתכן, קוראות יקרות, להפנות אלי שאלות או דברים שרציתן לומר לאישה וההשראה.
אני ארכז הכול, אטול לידי כלי כתיבה ואתרגם ל"בריטית" את הנאמר (ח', צפויים לנו הרבה דייטים בקרוב 🙂 )
אנא כתבו בנושא המייל: מכתב לקייט מידלטון ושלחו אלי: blog@dukasit.co.il
שלכן,
דוכסית
הלן 07/09/2016 ב 12:47
נכנסתי לבלוג שלך כמה פעמים בעבר, אבל הפעם אני גם מגיבה כי ממש התחברתי לפוסט הזה. גם אני מתבאסת קשות מהגישה שהמראה הרצוי זה מראה " טבעי", דהיינו שאף אחד חס ושלום לא יחשוד שהקדשנו שמץ של מחשבה על המראה שלנו לפני שיצאנו לרחוב. אני אוהבת להתלבש יפה ( במיוחד שמלות!) ומשתדלת לתכנן מראש מה ללבוש ביום המחרת, אבל לפעמים בבוקר אני משנה את דעתי ובוחרת במשהו אחר כי אני מרגישה לא בנוח ללבוש משהו אלגנטי, בשעה שרוב הנשים שאני יודעת שאפגוש באותו יום ילבשו משהו הרבה יותר פשוט ממני. מה שכן נתקלתי לא מזמן באמרה של קוקו שאנל שאמרה שאישה אולי יכולה להיראות "אובר דרסד" אבל אף פעם לא אובר אלגנטית. המשפט הזה לפעמים עוזר לי להיצמד לבחירות האופנה המקוריות שלי.
לגבי קייט מידלטון- הייתי מוכנה לצעוד קילומטרים על גבי קילומטרים עם עקבים אם היו מבטיחים לי שבסוף המסלול מחכה לי המלתחה שלה.
דוכסית 22/09/2016 ב 22:55
הלן! ברוכה הבאה לבלוג 🙂
אני נוטה להסכים עם גברת שאנל.. תרשי לעצמך להיות אלגנטית וזה בסדר שאת רמה אחת מעל כולן.
אמא שלי אמרה פעם (ואני מחזיקה ממנה הרבה יותר מאשר ההיא שהוזכרה לעיל 🙂 ) כי תמיד כדאי להגיע למקום שאני לבושה ברמה אחת מעל כולן.
למשל, אם נתכנסנו למסיבת פיג'מות, אז אבוא בפיג'מה בסטייל. או באופן הפרקטי יותר- אם אני יודעת שקוד הלבוש הוא "קז'ואל", אז אתלבש בהתאם רק עם קצת יותר גינדור. ואם את בעניין של אלגנט אז תמיד תוכלי להקפיץ את המראה עם נעלי עקב / ג'קט מיוחד / תכשיטים קלאסייים – ואפשר כמובן את כולם ביחד. בהצלחה!