זמן קריאה משוער: 2 דקות

הבנתי שיש סדרה העונה לשם הזה. טרם הספיקותי. ובכלל, עזבו אתכן מקונוטציות על גוש שנקטף.
הכתום, הוא לא עוד צבע עבורנו, אני יודעת.
ובדיוק בשל כך, נעשה היום חוויה מתקנת, נלך על טוטאל לוק, כתום, מנצנץ.
כי אם לתת לו סיכוי במלתחה – אז ככה:

ללכת על בטוח

כשאת לובשת שמלה, אין מקום לטעויות. זה "שוט" אחד או "שוס" אחד, אם תרצו 🙂

כשאת מחליטה לשדך בין פלג הגוף העליון עם זה התחתון, באמצעות שני פריטי לבוש ומעלה- כללי המשחק משתנים.
יש לטרוף את הקלפים מחדש, להחליט על שילוב צבעים, גזרה נכונה לכל אחד מהחלקים, התאמת טקסטורות או – חוסר התאמה, היוצר דיסוננס נוטף שיק בין החולצה לחצאית.

ועוד לא אמרתי מילה על אורכים, קווי אורך, רוחב, וכל אותם פרמטרים שיש לקחת בחשבון בבואנו ללבוש מערכת לבוש המורכבת משני חלקים, ומעלה.

זה אכן מאתגר, וככל שהלקוחות שלי מקפידות על כללי הצניעות, האתגר גדל שבעתיים ב"ה.
אבל מה אני אומר לכן? רואים ניסים… 🙂

ובימים שיש קצת ערפל (רק בהבנה שלי, ברור, זה הכול בראש הסופי שלנו!) במקום לשבור את הראש, אני מוציאה מהחבילה קלף מנצח והולכת על בטוח, תרתי משמע.

כמו בחיים

מה לעשות, אבל לכולנו יש את הימים האלה, שכל מה שאנחנו רוצות, זה "חתיכה אחת" שתיתן מענה מכובד וגם נאה לאישה שאנו.

בימים כאלה, אני אומרת, "גם ככה הכול מורכב, למה לך לנסות להרכיב פאזל, ביום שאת צריכה להרכיב חלקים אחרים מהחיים…?"

אגב, ביליתי השבוע זמן איכות עם האחייניות המתוקות שלי (פשוט הגעתי לקייטנה באמצע היום ושלפתי אותן "מהתאים" 🙂 )

אחרי שאכלנו צהריים, בחרנו פאזל (הן ביקשו את זה עם הרבה חלקים, של אלזה ואנה, כמובן) וישבנו לחבר את החלקים הקטנים.

אחרי ארבעים וחמש דקות (!) בהן כל אחת מאיתנו "התבייתה" על חלק אחר מהתמונה הגדולה, צירפנו חלק גדול שכל אחת "ישבה" עליו, לחלק השלם של התמונה, זה היה הרבה יותר קל מאשר לנסות לחבר את כל חלקי התמונה כבר בהתחלה.

נראה לי שאני צריכה לאמץ את הגישה.

זה יכול להיות מאוד קשה ולפעמים גם נראה כבלתי אפשרי, לקחת את כל הפיסות הקטנות שאין ביניהן שום קשר והכול נראה מבולבל וחסר צורה ולנסות לחבר ביניהם.

אבל ברגע שאנחנו מחליטות, שכל מה שאנחנו צריכות לעשות עכשיו, זה רק להתמקד בחלק ספציפי אחד – זה הופך להיות אפשרי.

קחו אחד מהנושאים הבוערים בחיים שלכן וטפלו בו, רק בו, ויחד עם זאת, אל תזנחו את היתר (השתדלתי לשמור על קשר עין עם הקטנות מחשש שהן ייאבדו עניין מהאתגר הגדול מידי, אבל הן היו מרותקות. נו, ככה זה עם ילדים. אין בהם פחד לנסות משהו שאנחנו ויתרנו מראש.)

נראה לי שאני "אשלוף" אותן גם היום מוקדם… רוצה שתיבדק גם בי האופטימיות הזאת, מה יש?!

דו קרב: עקב פלטפורמה או עקב סטילטו (אורך וצר)

כולנו מעדיפות את ההרגשה שאפשר לשאת את המבט קדימה ולצעוד בבטחה.

ובהמשך לנאמר לעיל, הדבר תקף גם לגבי הנעליים, כמובן.

אבל תגידו, איזה כיף זה ללכת לפעמים על סטילטו ולהרגיש קארי בראדשו ליום אחד?!

זה לא שיש פה מנצחים או מפסידים, הדו קרב האמיתי מתרחש מחוץ לארון הבגדים…

ובכול זאת, הרשו לי לשאול, מה אתן מעדיפות לנעול?

תשובות ונימוקים יתקבלו בברכה בתגובות מטה…
שתפי אותנו בבחירות שלך, שתפי!

מה לבשתי?

שמלה Touch
תכשיטים Rogel Diamonds
סנדלים Anne Klein
קלאצ' Fossil

***

עם קצת אבקת פיות, גם מה שלא נוצץ – כתום! 🙂

דוכסית