אפשר לומר שקצת התלבטתי בקשר לכותרת של הפוסט הזה.
השם המקורי שלה היה "איחור אופנתי".
אבל בגלל שהגמדים גילו לי כי בחמישי הקרוב השעון יזדרז בשישים דקות, החלטתי שאין פה עניין של איחור אופנתי,
יש כאן קיץ שעוד שנייה מגיע ואני רק רוצה עוד שעה אחת. קודם.
היא כל כך יפה השעה הזאת הנוספת של הלילה בחורף. מממ, בעצם, כל שעה בחורף היא מבורכת.
אבל על מה אני מדברת בכלל? הקיץ כבר כאן.
שיהיה.
ברוך הבא, רק תעשה את זה קצר, קליל ובלי הרבה לחות, בבקשה.

עכשיו נדבר עלייך, כן את.

בטוח יש לך משהו שאף פעם לא עשית, עדיין.
זה יכול להיות בישול ארוחה ״על מלא״ (כלומר ראשונה, עיקרית ואחרונה) או לרקוד היפ-הופ,
או לדהור על סוסים, או לגלגל חוליות, או לא-משנה-מה. העניין הוא משהו שטרם חנכת אבל אין לך סיבה ממש מוצדקת לכך.

גם לי יש משהו כזה. כלומר, היה.
אתן יודעות, בכל הקשור לאקססוריז אני הכי בעד.
אבל איכשהו כל הנושא של ענידת שעון יד, לא. פשוט לא.
זה לא בגלל שהרגיש לי שאם יהיה לי שעון יד אז אהיה מוכרחה להגיע תמיד בזמן
(בינתיים אני רושמת לעצמי 87% הצלחה שבועיים, איחור אופנתי, מישהי?)
זה לא בגלל ההתקרקעות ללו״ז העמוס לעייפה גם בלי שעון.
זה לא בגלל שאני לא אוהבת (מעולם לא ענדתי. ניסית? תנסי!)
זה הרבה מעבר.
ואין לי הסבר.
פשוט וכך.
כאילו זה היה מחוץ לתחום שאני.

מפה לשם, החלטתי לברר עם עצמי איך זה לחיות 26 שנים בלי שעון יד, ובינינו, הרגיש לי מעולה גם קודם…

יחד עם זאת, הנושא השתרבב לרשימת החלומות שלי לשנת 2015 וכך מצאתי את עצמי תרה אחר השעון הנחשק.
לא אלאה אתכן בכל עולם השעונים החדש שנגלה לפני.

רק תמונה אחת…

התוודענו זו לזה בכספת – יחד עם כל התכשיטים המיוחדים שאני עונדת כאן – ומאז אנחנו יחד.
חשוב לציין כי נרשמה עליה של 2% בעמידה בזמנים השבוע.
כולל הגעה לבית הכנסת 12 דק' לפני תחילת התפילה בערב שבת קודש. (אז איך אומרים בעברית? בחייאת-איפה-היית-כל-השנים?)

מליון דולר בייבי

מארק טווין אמר כי "הבגדים עושים את האדם. לאנשים עירומים יש השפעה קטנה מאוד, אם בכלל, על החברה".

מעבר לכך שהבגדים משמשים כדרך לביטוי עצמי, שיוך מגדרי וחברתי,
האפקט הפסיכולוגי שלהם ממש לא פרופורציונאלי ביחס להשקעה בהם.

אנקדוטה לסיום:

אמנם כבר כתבתי אותה באחת מגלויות ההשראה שאתן מקבלות כאן מפעם-לפעם במתנה,
אבל עדיין לא ראיתי מישהי שעושה יח"צ טוב למילה שטחיות.

אז אומר זאת שוב: מאוד מפריע לי שהמילה שטחיות סובלת מיחסי ציבור רעים.

שטחיות, משמעה, לא עמוק, לא רציני, ריקני.
כשמדובר בנשים, הקונוטציה מחמירה ועושה שימוש אכזרי בדימוי אישה הנמשכת לתכשיטים נוצצים,
עקבים וליפסטיק ואילו את העניינים החשובים מנהלים הגברים בזמן שאנחנו מתגנדרות כול היום ומבלות אצל קוסמטיקאיות ומכוני יופי, כביכול.

אל תתנכרי לשטחי. מה שנמצא על פני השטח חשוב מאוד. מאוד.

ביום שאני עושה הפקת אופנה לבלוג ונראית מליון דולר,
אמנם לא אצליח לפתור את הסכסוך הישראלי-ערבי, אבל יום כזה בהחלט גורם לי לפזר קרניים שמחות.
להיות מבסוטית ממה שה' נתן לי. להודות. לשמוח ולשמח. וזה שווה המון. תאמיני לי.

הנה מה שאת צריכה לדעת כדי להיראות מליון דולר, בייבי:

1. יחידה ומיוחדת:

שמלת בייסיק בעלת צבע אחיד המתאימה את עצמה לשינויי מזג האוויר, הרוח והכיס.
כן, לא צריך להוציא מיליון דולר כדי להרגיש ממש אבל ממש טוב עם עצמך.
את הכחולה המושלמת שלי ניתן להשיג בסטודיו "בגדי תפארתך".

2. תוספת שתופסת:

עליוניות, שרוולונים (כן, גם אם השמלה כבר מגיעה עם שרוול ארוך) בלייזרים וכל מה שמגיע כתוספת.
בצבעים שונים, גזרות שונות. אפילו מטפחת / פשמינה יעשו נפלא את העבודה.
בכל אירוע אחר, אני משדרגת את סעיף 1 עם תוספת שונה. זה מרגיש לי אחר, שונה ומיוחד בכל פעם מחדש.

את כל הדברים הטובים האלה, אני אוהבת לרכוש בביאנקו נרו (ויש להם עכשיו בוטיק חדש במרכז העיר ירושלים. הללויה!)

3. תכשיטים:
לא חייבים להיות מזהב טהור. אם את רוצה מלאי גדול של תכשיטים להתאבזר בחג.
רכשי לך גולדפילד / מצופה זהב / כסף. הם נראים מהמם ואת יכולה להשיג אותם בכספת במחירים הגיוניים ושווים.

4. עקבים.

כן!!! גם אם את מטר ושמונים. זה משפר את היציבה ונראה עלייך טוב. פשוט וכך.
אני לא בעד 17 שעות ביממה להלך גבוה, אבל שעתיים בשבוע זו ברכה.
הנוכחיים בפוסט הזה: אלדו.

5. איפור.
אם את מתאפרת על בסיס קבוע – דלגי.
אם את לא – אז כדאי לך להקשיב למשפט הבא:
אודם אדום הוא לא רק תרכובת שעווה ופיגמנט אלא – הצהרת כוונות. תסכלו עלי. מסתכלת למציאות באדום של השפתיים.
איפור הוא תוספת הכרחית למראה זוהר, אסטטי ואחיד. אל תוותרי.
איפרה במומחיות ואהבה: תהילה מלכא

מיני קלאצ' (משמש כשר הטבעות שלי 🙂 ) : אייקון אופנה לפוסיל.

צילם ולא נגע (כלומר, בלי ליטוש, פוטושופ ושאר מרעין בישין): משה איטח.  פשוט גאונות, מה שהוא יודע לעשות עם המצלמה.

סללה שביל באמצע ואספה את השיער בנונשלנטיות: אחותי הקטנה.

לעולם אל תוותרתי על כל הדברים האלה שעושים אותך מאושרת.
את, זאת ההשקעה הכי שווה בעולם.

שלחי את הפוסט הזה לאישה שאת אוהבת.

דוכסית.