חלפה שנה, שנתיים. ועכשיו הוא רוצה לחגוג, הבלוג. אהבה בת שנתיים.

אז לקחתי את אחותי הקטנה למרחבים של ירוק ושמש נצחית.  פיזרנו מילים ולבבות של שמחה. הנה כל מה שנצמד אליהן. 

פוסט יומולדת שמח 🙂

יומולדת.
אצלנו בבית, זה אישיו, ימי הולדת. אז ברור שגם לבלוג מגיע.
יצאנו לחגוג מילים ואופנה.

אובססיה ושמה תשוקה.
מילים. זה הקטע. ברור. ובכל זאת, גם אם לא בעירום מול קהל בלתי נראה.
אז-באיזה-שהיא-קונסטלציה-אחרת. אתן יודעות מה? אולי טוב שיש אופנה.
אופנה היא בהחלט סיבה למסיבה בפלנטה הזאת.
כי בינינו, בית אופנה מרהיב, תצוגה ראויה, מגזין בר דפדוף (גם וירטואלי זה בסדר) לגמרי עושים לי את זה.
ועוד לכתוב על זה וללבוש את זה בבלוג? שלי? הללויה!

רוחניות.
עוטפת אותי בתקופה האחרונה יותר מתמיד. ואני מחבקת אותה חזק.
זה מתבטא בעיקר בפלייליסט יהודי שמלווה אותי בחודשים האחרונים.
בדברים שאני רואה. במקומות שאני בוחרת להגיע אליהם. בבגדים שאני לובשת.
באופן שבו אני מביטה על עצמי במראה. באופן שבו אני נושמת.
צוחקת. מדברת. חולמת. כותבת. בתרבות שאני צורכת. כן, עד כדי כך.

פוסט.
רשומה, עברית שפה יפה.
שאלתן אותי, לא מעט, כמה זמן לוקח לי לכתוב פוסט?
זה הולך בערך כך: לפעמים שעתיים, לפעמיים יומיים, ממוצע פוסט שגרתי בבלוג
(מה זה שגרה בכלל?) לוקח לי 3-4 שעות ברוטו כולל הכול.

סטיילינג.
להתאים, להעיז, לשנות, לערבב וללבוש. וזה בעצם כל ההבדל בין סטייליסטית למעצבת אופנה.
זו האחרונה, מעצבת את הפריט. אני מתאימה אותו לאישה הנכונה. עם האבזור הנכון. ליום הנכון.
כל העניין הוא – השלם גדול מסך חלקיו.

קצת על עצמי.
טוב, אז הנה הבריף: קוראים לי אפרת כהן, בת 26, רווקה, דתייה.
תעשו לי טובה רק בלי איזה דתייה. (ולא, אני לא דתייה לאומית. ואין קשר בין היותי
דתייה לכך שבחרתי לעשות שירות לאומי. תסבירו לי אחת ולתמיד מה הקשר בין דת ללאום???)
פשוט דתייה. מאמינה. שומרת מצוות. משתדלת. מאוד.
מאמינה בחינוך תורני חרדי המשלב לימודי ליבה.
מניחה שקוראים לזה תורה ועבודה. קודש וחול. עולם הזה ועולם הבא.

מה הבלוג בשבילי?
יום אחד חשבתי לעצמי, מה יקרה ביום שאפסיק לכתוב? שלא יהיה לי עוד מה לומר?
כמה טוב שבורא עולם סובב את זה שפתחתי בלוג אופנה. כי אין ספק שהייתי פותחת בלוג.
אבל אם הוא לא היה מצהיר על עצמו, הבלוג, שהוא בלוג שמדבר אופנה, הייתי מדברת שם,
כלומר כאן, בעיקר על רוח ואדמה זקוקה לגשמיות כדי לצמוח.

האבולוציה של הבלוג.
מגיל 0 עד שנה: תחביב.
הייתי כותבת אלף מילים ומוסיפה תמונה אחת.
לקח לי קצת זמן להבין את הקטע (קריצה לכל מי שאוהבת לכתוב כאן…)

שנה עד שנתיים: מתחביב למקצוע.
לא קלישאה – תמונה אחת בהחלט שווה אלף מילים.
יחד עם זאת, אני מתעקשת שהתמונות יהיו אותנטיות. בלי פוטושופ.
אבל בוחרת את התמונות הכי יפות שיש. (בארור!)
בשנה האחרונה נפגשתי עם נשים רבות ומקסימות שרצו לחולל שינוי בהרגשה שלהן,
במראה החיצוני המשפיע ומושפע מהפנימי. קוראים לזה מפגשי ייעוץ וסטיילינג.

הערה: במסגרת חודש החגיגות בבלוג יש מבצע שווה למפגשים אלו.

כל הפרטים כאן.

מגיל שנתיים עד שלוש:
1. להגדיל את מעגל הקוראות. (גוגל אנליטיקס אומר שיש 500 אורחות בחודש, בינתיים…)
2. לבנות סדנת סטיילינג לקבוצות:
ב"ה אני בשלבי בנייה מתקדמים, יש אפילו כבר לוגו לסדנא:

אגב, אני "מזקקת" לכן בבלוג גלוית השראה וטיפים ואעניק אותה במתנה לכל הקוראות.
כולן יקבלו אותה בע"ה ביום האחרון של החודש החגיגי בבלוג. 31.11.14

3. להצליח בסדנא. לשמוח. לשמח. להתפתח. להעניק ולצמוח.

הבלוג לוקח לאי בודד.
מילים. מוזיקה והשראה מנוקדת.

מה שהיה לנו כאן.
אני ואחותי לבשנו חולצה וחצאית בהתאמה: טאצ' TOUCH מעצבות אופנה

משה איטח אחראי על צילום התמונות בבלוג שלי. הפעם, הייתי מוכרחה לראות את זה מרגיש מבעד לעדשה…

המאפרת האישית שלי, חברה טובה ואישה מיוחדת במינה תהילה מלכא, בלעדיך כל זה לא היה קורה. נקודה.

עיצבה את השיער במיומנות ובאפס זמן רחלי בר חנין המוכשרת! היי ברוכה!

מה שאני מאחלת לבלוג.
להמשיך להיות מקור השראה עבור נשים בעיקר ודתיות בפרט.
ו… עד מאה ועשרים. כי אם כבר הומור, אז שיהיה בסטייל 🙂

מה שאתן מאחלות.
אחרי שפיזרתי המוני מילים חגיגיות. הגיע תורכן…

יום הולדת שמח לבלוג,

דוכסית.