עקרי העלילה: כאן המגדלור הציע לי נישואין וכאן התארסנו.

ומאז – אנחנו אמורים לארגן חתונה.

הנה הפנטזיה שלי:

יום שישי בצהריים, קצת אחרי האביב, הקיץ עוד לא כאן. נעים בירושלים.

50 אורחים, אולי 70. טוב, אם ההורים התעקשו אז 100. אני מדברת על שני הצדדים, כן?

זה לא מצניעות, חלילה 🙂

רק מחשבה בסיסית כי חתונה זה משהו בינינו, עם הסובבים ה- ממש קרובים אלינו.

מסיבה? אפשר לארגן בלי קשר. אבל אנחנו לא מארגני (אמרגני?) מסיבות. אז מה הקשר בין השניים?

חתונה קטנה או גדולה, בכל מקרה, צריך לארגן משהו. אז קבעתי מבעוד מועד דייט עם המגדלור, כזה שיוציא מאיתנו כישורים חבויים ושמחה רבה, ומי יודע, אולי גם על-הדרך נוציא לאור את התאריך המיוחל.

והימים? חצויים.

כי אני כבר לא רווקה. אבל אני גם עדיין לא נשואה. ואני חלילה לא חושבת לקטר על המצב הנפלא שנפל בחלקי – להיות מאורסת לאיש חלומותיי – אבל רגע, תחשבו על זה, פעם הייתי בסטטוס מובן, מוגדר. היום אני חצויה. לא פה ועוד לא שם.

ואז מגיעים הימים האלה שאין לך כוח לכלום, אירוע עצוב במשפחה (סבא שלי נפטר בפתאומיות בשבוע שעבר) ועניינים של שמחה ויופי – ממני והלאה.

ובנינו, נכון שאין מישהי שקוראת אותי עכשיו ואין לה איזה עצב שיושב לה בלב?

וזאת גם "הקללה שלנו" כי נאמר "בעצב תלדי בנים". ואני חושבת (יכול להיות שימימוש אמרה את זה מתישהו, לא בטוחה 🙂 ) כי – אין הכוונה רק ללידה של תינוק. אלא כל שינוי הוא בבחינת לידה כולל כל השלבים של ההיריון, השינוי, המקום החדש הזה שאת מגיעה אליו. כמו עבודה חדשה, זוגיות חדשה, בית חדש, דיאטה חדשה 🙂 וזה באמת לא פשוט.

וכשלא אכפת לך איך את נראית – זה הכי גרוע.

כי מלכה אמיתית נרתעת מלבוש מוזנח ומרושל.

והנה הפסוק שאני הכי אוהבת במגילה: "ותתחלחל אסתר המלכה ותשלח בגדים להלביש את מרדכי… כי אין לבוא אל המלך בלבוש שק ועפר…"

לרגל המצב, כתבתי שיר לריבונו של עולם:

אבא,
אני יודעת שבגדים, איפור ותכשיטים, הם לא המטרה
אבל, לפעמים גם אני שוכחת לצבוע את היום
לייפות את המציאות
אני עמוק בעצב עד ש –
יופי חיצוני, עקבים ושאר מסיחים
מרגישים כמו זיוף
רפליקה של המציאות
לא אמיתיים, לא נחוצים
וככה אני הולכת לאיבוד
במקום לבוא אליך
מאופרת ומדוגמת מכף רגל ועד ראש
כשאני לובשת מלכות
זה עושה שיר בלב
וגומות בלחיים
ואור גדול סביב
הלוואי שאזכה להרבות בשמחה תמיד

SAVE THE DATE

אז כן, אני רוצה עצמאות ואני רוצה גם ביחד. איך מוצאים מקום לצד שלי, לצד הצד שלו, בלי לגרוע מאחד הצדדים?

אז קבלתי החלטה אמיצה:
במקום להיות בהווה החצוי והלא ידוע הזה, אני אהיה בעתיד,
ברגע הקוסמי הזה שיחול ב – קבלו אותו במחיאות כפיים !!

27/6/2017  l  ג' תמוז תשע"ז

ושם, כלומר, ממש עכשיו – אני מאושרת, בחתונה ענקית, מלכותית ונוצצת, רוקדת עם הצד שלי וכ-ל הרצונות, הצרכים והבקשות של הצד שלו 🙂

**ואם ראית את הסרטונים באינסטגרם – אז הנה, זאת יצירת המופת של המגדלור: **

"על כן קראו לימים האלה פורים, על שם הפור (=איפור)…"

ובקרוב בע"ה נשלח הזמנות רשמיות לחתונה "אל כל היהודים, אל שבע ועשרים ומאה מדינה… לקיים את ימי הפורים האלה… וגם חרבונה זכור לטוב" 🙂

שתמיד יישאר לנו אדר קטן בלב,
דוכסית