זמן קריאה משוער כולל צפייה בסרטון: 4 דקות
בעצם, נראה לי שאקצה 3 דקות לקריאה כדי שתוכלו לראות את הסרטון פעמיים (לפחות 🙂 )

יום הפקקים הבינלאומי, מכונת הכביסה החליטה שדי, החלקה על בננה ביום גשם סוער (תסלחו לי, אבל הסיטואציה הזאת ממש מצחיקה אותי. הנה, תדמיינו רגע מישהי שעפה על משהו לא מזוהה ביום סהרורי במיוחד ונוחתת על הצד הפחות יפה שלה. אם זה לא מצחיק אותך. דלגי! רק תיזהרי שלא תחלקי 🙂 ) נשפך לך קפה על השמלה ואת כבר באיחור לצאת מהבית. ועוד, כיד הדמיון הטובה…

הייתי אומרת שיש אינספור אירועים והתרחשויות שעל פניו נראים לנו "לא פיירים", כאילו מישהו יושב למעלה וצוחק עלינו. אלא מה, ב"ה אני אישה מאמינה ויודעת שהכול לטובה נעשה בהשגחה מאת בורא העולם.

אבל בינינו, קטונתי. בשר ודם אנוכי, ובעולם המעשה כולנו צריכות משהו שיחליף את המחשבה המבאסת, גלגלי עזר ש"יפדלו" אותנו חזרה לפרופורציה, מקפצה לשמחה, נו, לשנות את מצב הרוח.

מצב הרוח ישתנה עכשיו

יש הרבה, אני יודעת.
בסופו של דבר, בחרתי רק את אלו שההשפעה שלהם תהיה ישירה ומיידית.

הנה הם, קבלו את:
תרכובת היצירה, הדברים הקטנים, האוסף המרגש, תקראו להם איך שתרצו. עבורי, אלו הם הוראות הפעלה לחיים שיש בהם מעבר לשגרה. אולי יותר נכון לומר, חיים שיש בהם שגרה שכיף לחיות בה. שגרה מעצימה. כזאת שבכל רגע אלמנט ההפתעה יכול להגיע ולצייר לי משהו, לומר לי משהו. צריך רק לדעת להקשיב.

קללת המולטי-טסקינג

אנחנו עושות יותר מארבע פעולות בכל רגע נתון, למדנו לפתח חלוקת קשב שלא הייתה מביישת את העיפרון הכי מחודד בקלמר ואנחנו עוד בטוחות שזאת ברכה או לחילופין, זאת הדרך להצלחה במאה עשרים ואחת.

בואו ננסה לעשות משהו אחר:
הזיזו לרגע את הסמארטפון (אם את קוראת אותי מהסמארטפון, כדאי לסגור את האפליקציות שפתוחות במקביל.)
אוקיי, אנחנו נמתין בסבלנות שתסגרי 🙂

אחרי שצנזרנו את שטף הגירויים, ננסה עכשיו (וזה יהיה קשה!) רק לקרוא את הטקסט המוצג.
אל תחשבי על מה שתעשי בדקותיים הבאות. על מה שתלבשי מחר (נדבר על זה בהמשך)
פשוט עכשיו החליטי שאת רק קוראת. התמסרי לקריאה. אח"כ את רוחצת כלים? יוצאת לריצה? תהיי שם.

נסי לומר: כל מה שאני צריכה לעשות עכשיו זה רק להיות נוכחות ברגע הזה. מה שאני עושה עכשיו, יהא הדבר אשר יהיה.

כאשר אנחנו מתמסרות לפעולה ומבצעות אותה בקשיבות, אנחנו לא רוצות שום דבר אחר. לא מבקשות כלום. לא מתגעגעות או כמהות לדבר שלא קיים כאן ועכשיו.

פתאום תגלי שחמצן נכנס למוח, השרירים בגוף לא לוחצים את עצמם, תשומת הלב נתונה.
והביצועים? משתפרים פלאים! 🙂

מובן שזה לא קל. כדי להכניס לחיים עניין (ואולי "על הדרך" גם למצוא קצת השראה) צריך שיהיה אתגר.

אתגר סטיילינג

לא תאמיני איזו השפעה מיידית (ומלא מחמאות!) יש לטיפ הבא:
לבשי בגד שאף פעם לא לבשת (שופינג זאת לא הדרך היחידה להתחדש 🙂 ) הפעם את יוצרת בעצמך לוק חדש מתוך המלאי הקיים.

איך זה עובד?

גשי לארון הבגדים, סקרי את הקיים, בחרי 2/3 פריטי לבוש שונים שכל קשר בניהם יתברר תיכף כמוצלח במיוחד.

כדוגמא, ראי את השמלה, הגרביונים והכובע שנראים כאן יחד לראשונה:

את יכולה גם לבחור חצאית כלשהי שתמיד את משדכת לה חולצה מסוימת, כאילו הם נולדו יחד, בלתי ניתנים להפרדה. היום החליטי שאת רואה בחצאית הזאת משהו אחר. היא תקבל ממך עידוד שיגיע באמצעות צבע אחר שלא היה איתה עד היום או שתנסי להוציא ממנה סגנון לבוש אחר.

אין ספק, זה דורש מחשבה, קצת תעוזה, אבל ההרגשה הטובה שתהיה לך כאשר תלבשי את הלוק החדש שיצרת (יצירתיות שהובילה להולדת הפריטים מחדש) ועושר המחמאות שתגרפי (חדש? מאיפה? יפה לך ככה… הצבעים האלה עושים לך טוב) שווים את ההשקעה.
אל תאמיני לי, נסי והיווכחי בעצמך 🙂

הבלדה על הסוס עם כתם על המצח (וכתם על הגב)

אם תחכי ליום מופלא שבו יהיה לך זמן להירשם לחוג שאת כ"כ רוצה, לפתוח בלוג (טרנד חדש! כולן רוצות לפתוח בלוג. נו, נראה אתכן 🙂 ) ללמוד משהו, לעשות משהו, להגשים איזשהו חלום, כנראה שהיום המופלא הזה ימשיך להתקיים רק בדמיון…

החומרים הקטנים מהם עשויה ההשראה, אכן לקוחים מעולם הדמיון, יחד עם זאת, הם באים לידי ביטוי בדרכים כאלה ואחרות בעולם המציאות. וכל היופי הוא שכל אחת נותנת להם את האינטרפרטציה שלה.

עולם הדמיון שלי עוזר לסופרת ג'וליה קאמרון להאכיל את הסוסים (והכלבים) שלה, בפועל, אני מאמצת שגרה ברכיבה על סוסים בחווה הרחוקה מהבית שלי (30 דקות נסיעה!) וזה לא שאין חוות סוסים ליד הבית שלי, כי דווקא יש. סוסים ואוכפים ודורבנות וגם מזג אוויר לא רע.

אבל אולי כשאני מגיעה לחוות הסוסים הזאת, עולים בי נשכחות (עבדתי שם כשהייתי בתיכון. אף אחד לא יודע. ששש! אל תגלו 🙂 ) הנוסטלגיה, המשפחה הוותיקה והמקצועית המתקשרת עם הסוסים באנושיות וחמלה.
וחוצמזה, שהדרך הארוכה מאפשרת לי לשמוע את הבלדה של חווה אלברשטיין אינספור פעמים…
משהו במקצב ובחדוות השירה ובמילים הענוגות (והמהירות, יש לאמר) ובמצלול הנהדר, משעשע אותי במיוחד.
ואם הבלדה הזאת עדיין לא בפלייליסט שלך, איימתי?

מאחורי הקלעים

בבלוג אני מגישה את התוצרים המוגמרים. אתן לא שומעות את תקתוקי מכונת הכתיבה או את "הקליק" של המצלמה.
הפעם החלטתי להראות לכן את הקטעים שנפלו בעריכה. לחשוף בפניכן את יום הצילומים כפי שהוא נקלט בעדשת המצלמה, זו שבאה במטרה לשתף אתכן בחבלי הלידה:

מה לבשתי?

שמלה TWIST
כובעים JUSTIN
תכשיטים J&S – בוטיק תכשיטי כסף וגולדפילד
נעליים ג'פרי קמפל לשופרא

יום אישה שמח,
דוכסית