מהדורה מוגבלת
בעיניים השמרניות שלי, קיץ זה הדבר הכי לא סקסי שיש.
תנו לי חורף ואני אראה לכן מה זה.
אבל קיץ? כל כך מוקדם?
נראה כי הקומפלימנטים שחלקתי כאן גרמו לשמש לפזר קרניים מהסוג הבוער.
כאשר עלעול בין דפי המגזינים השונים מתגלה כלא אכפתי בציבור,
אני מבינה טוב יותר את ההבדל בין סטייליסטית למעצבת אופנה.
בזמן שזו האחרונה יוצרת מציאות, אני מקבלת את התוצר הסופי, ועכשיו לכי תעשי עם זה סטיילינג לבת ישראל.
רגע לפני שאתן חושבות כי ההקדמה הנ"ל טומנת בחובה הסבת מקצוע, אומר את זה הכי ברור שיש:
בעוד שהאופנה משקפת את התהליכים החברתיים והתרבותיים שאנחנו,
ללא ספק, עיצוב אופנה זה ה-דבר.
(רק שמישהי תעשה לי טובה ותחליף את השֶקֵף האדיוטי שעכשיו)
אַ-מָ-מָה (אחלה עברית היום 🙂 ) עיצוב אופנה נוטל רק חלק מהיצירה הגדולה.
וכשהשלם גדול מסך חלקיו, לעונג לי להרכיב את הפאזל בכל יום מחדש!
לקחת פריט לבוש מוכן "על מלא" ולהתאים אותו לחשקים שלך, נשמע כמו קריאת תיגר על עולם האופנה.
וזה בדיוק מה שעשיתי (השֶקֵף!!!)
ומעשה שהיה, כך היה:
בסוף עונת הקפואים רכשתי מ-זארה שמלה במידה 38 כ "אידיאל".
כאילו שאי פעם הייתי מהנשים המסוגלות לחיות על אוויר דל קלוריות.
תגידו, מה עובר לכן בראש בזמן שאתן "שוכחות לאכול" במשך יום שלם? ספרו לי, ספרו!
בכל מקרה, רק אחרי שהבנתי (באיחור אופנתי) כי אין סיכוי שאני נכנסת לשמלה ונשארת בחיים,
הגעתי לשלב המעשי:
אקדים ואומר שזאת לא פעם ראשונה שאני מגיירת פרטי לבוש /
משמידה כל קשר בינם לבין הגרסא המקורית /
משריינת את אחי בזמן שיא לגהץ את השמלה שאני הכי אוהבת והוא רואה לנכון (לא בכוונה תחילה)
לחרוך את החלק התחתון שלה (הוא התנצל) ונותרתי עם פיסת בד אלוהית שצריך להגשים… /
(מאז – מה שלא חוזר מניקוי יבש – נותר מחוץ לאופציות)
אז השמלה – כבר לא.
ואילו שני חלקים תואמים. כן, כן, כן:
הסטים לא ייצאו מהאופנה לעולם, וגם אם כן, למי אכפת?
הם מצדיקים את הקיום שלהם ביחד ולחוד. הלוואי על כולנו 🙂
אז מה יש לנו כאן?
חולצה קטנה בקו המותן – אָדַפְטָצִיה לחולצת בטן.
חצאית בגזרה צרה עד הברך, מלווה בכיווצי בד סביב המותן ושסע אחורי קטן.
צריך עוד משהו?
טיפ של אופי:
כאשר לא רוצים שצבעים ושאר מסיחים ייקחו את ההצגה לשילוב הכֹּה-מְדֻויָק של השחור והלבן,
חמישים גוונים של זהב יוזמנו לקוֹמְפָּנִיה:
תכשיטים הכספת
סנדל-עקב-הכי-נוח-שיש LOKA
תיק FOSSIL
משקפי שמש קרולינה למקה
לק ג'ל ESSIE
והיום בפינתנו, מגלים כישרונות:
הפוסט הזה לא היה יכול להגשים את עצמו בלעדי הצילומים הנפלאים של אלמוג,
בת דודתי המתוקה אשר התגלתה כסטודנטית לצילום מן המעלה הראשונה.
מקווה שהיא לא תשכח אותי ביום שהיא תהיה גדולה. והיא תהיה.
וכמובן למגשימת המשאלות – אפרת צייט (הצלע השלישית של אחיותיי)
אשר התגלתה כתופרת מיומנת וזריזה 🙂
תודה רבה לכן!
נ.ב התמונות צולמו בגבעה ירוקה ליד הבית שלי, מי צריך ייבוא מחו"ל?!?! 🙂
השאירי תגובה