סיוון רהב מאיר, אמרה לא מזמן, שיש לה הצעת חוק בעד "פתיחת פיות" הוגנת כלפי חרדים בתקשורת.
והוא הולך בערך כך: רק אם יש לך בסלולארי, עשרה אנשי קשר חרדיים או דתיים, אתה רשאי לדבר עליהם קבל עם ועדה.
ועכשיו בהרחבה: אם אתה לא מכיר כראוי קומץ אנשים אמיתיים, (להיות-חבר-בפייסבוק-של-חווה-מונד – לא נחשב) השומרים תורה ומצוות, אתה עשוי להיתפס לשערוריות "צהובות", ולהסיק מהן שכל הדוסים אונסים, רוצחים, משתמטים והכול בשם ה' וגמילות חסדים.
וזאת בדיוק הדרך ההפוכה לעולם נאור עם פתיחות וחדשנות. אם זה לא מה שחשבתם…
כמובן שהעסק הזה תקף גם לגבי "פתיחת פיות" חרדיים כלפי החילוניים.
ואם אין לכם על מה לדבר, חוץ מאשר על מה שקורה מעבר לגדר. כדאי שתשקלו מילים, תעשו "חושבים", ותזכרו שאחרי הכול – כולנו יהודיים.
סוף פסוק.
אני בעד קידמה, תורה ומצוות. תודה ששאלתם.
אם השילוב הזה נשמע לכם מוזר, כנראה שהייתם צופים פאסיביים באחת מתוכניות הריאליטי, בזמן שבריאליטי האמיתי, האנשים נמצאים בתנועה מתמדת. אז כדי להכניס אתכם לעניינים, ראוי לציין תת-זרם המתהווה בציבור החרדי, וייקרא שמו בישראל : חרדים ישראליים.
בהזדמנות זו, אמליץ לכם לקרוא את הספר החדש של עו"ד חיים זיכרמן וד"ר לי כהנר, מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, שכתבו את "חרדיות מודרנית: מעמד ביניים חרדי בישראל", המציג שינויים משמעותיים המתרחשים בישראל בעשור האחרון, המקרינים על שלושה תחומים פנים-חרדיים עיקריים: הנהגתים (היחלשותה של הנהגה רוחנית יוזמת והתחזקותה של הנהגה מוניציפאלית מעשית); תרבותיים (עיקרם: אקדמיזציה, התפתחות של תרבות צריכה וחשיפה לאינטרנט); וכלכליים (צמצום התמיכה בלומדי התורה וקשיים כלכליים עולמיים). שינויים אלה מובילים להתחזקותה של קבוצת מעמד הביניים החרדי, שהנמנים עמה שומרים על פי רוב על מאפייניהם האידיאולוגיים והתרבותיים, אך בד בבד אינם חוששים מהתערות ברשות הרבים הישראלית – באקדמיה, במקומות העבודה ובעולם התרבות והפנאי.

אז אחרי שחוקקנו חוקים, השלמנו פערים, ודיברנו על מה שבניהם. אפשר לדבר איתכם, בגובה העיניים, על עיצוב ואופנה.
אני לא מתיימרת לשלוט בתולדות העיצוב, האומנות והתפירה. וגם לא לשם כך נתכנסנו.

אני אוהבת לכתוב, ואוהבת אופנה. ועכשיו אתם גם יודעים, שזה מסתדר יופי עם מצוות ואמונה.

עזבו אתכם מפוליטיקה, העם דורש צדק אופנתי
אין צורך להקים מחאה, מבטיחה לכם לפוסט הבא : הפקת אופנה חורפית וצנועה

הנה סנונית ראשונה:

מילה שלי,
דוכסית