זמן קריאה משוער: 5 דקות

הפוסט נכתב באור ל- ה' באייר, תשע"ו

לכל אישה יש פריט חובה בתיק. אחת צריכה שפתון ואחת לא זזה בלי טמפון…
אני, לעומת זאת, מסתובבת באורח קבע עם סרט מדידה וערוכה תמיד לענות על השאלה:
בכמה סנטימטר השמלה מכסה את הברך?

ביום שופינג, הלקוחה מעדכנת אותי בכללי הצניעות שהיא מקפידה ואני עושה את עבודתי נאמנה.
עד כמה נאמנה? זה הולך ככה:
נניח אמרתן לי שאתן מקפידות על 10 ס"מ אחרי הברך – כשאני מודדת לכן את האורך בחנות (לרוב, זארה עושים לנו את הבעיות 🙂 ) אני לוקחת עוד סנטימטר או שניים כלפי מטה בחישוב. ביקשתן 10 – תקבלו 12 – אבל תדעו שזה 10. וכך, אני צוברת לעצמי "פור" סנטימטרים כלפי מעלה. אחרי שבוע עבודה, אני יכולה להרשות לעצמי שמלה כזאת קצרה 🙂

טוב, לא באמת… קצת הומור, מה יש?!

ובכל זאת, החלק הראשון שתואר לעיל אמת ויציב. לעומתו, החלק השני בהחלט תלוש מהמציאות.
אתן כבר יודעות, כל קשר בין שמירת הצניעות שלי לזו של לקוחותיי – מקרי בהחלט.

אני לומדת מכן באספקט הרוחני (רגע, באתן ללמוד סטיילינג או להרביץ בי את משנתכן? 🙂 כמה שאני אוהבת אתכן!) ואתן לומדות ממני באספקט הגשמי. אחלה סידור בינתיים.

אפרופו אספקטים רוחניים, כל מי שחשבה אי פעם לעלות יומן רשת (בלוג, בלע"ז) יש לי הצעה אדירה עבורך:
פתחי בלוג, קראי לו בשם "כל כבודה בת מלך פנימה", על פי כל כללי הטקס. כולל אישור ועדת כשרות (הם מאשרים בלוגים או שצריך לפנות ל"רב" גוגל?)

נו, יש אמיצות בקהל ה'?

קבלו ממני בונוס: מי שתפתח את הבלוג המדובר, תקבל ממני סטיילינג מתנה לפוסט פתיחה.
נו, אני גם אהיה המרואיינת הראשונה אם צריך, אשאל את השאלות, אענה את התשובות, אביא את כל החומרים הנדרשים, בקיצור, אני אראה לכן מה זה דוסית עם סטייל 🙂

—התרעת מערכת: לא נמצאה תמונה מתאימה—

נמשיך הלאה:

באספקט הגשמי, ברובד הארצי של הדברים – ואנחנו הרי בעולם המעשה – אגב, לפעמים אני חושבת שעבודה גשמית של אחרים – להלביש את הבנות של מלך מלכי המלאכים – זאת העבודה הרוחנית שלי (אבל זה כבר נושא לפוסט אחר)
אם כן, אביא בפניכן מקצת חוקים בנושאים כלליים הקשורים בהופעה ובמראה.
חוקים אלו הם אוניברסאליים ולא מיועדים לגזרה כזו או אחרת.

בנות ישראל החסודות והנאות מוזמנות להגיש מועמדות למשרה מס' 68

דרישות המשרה:

אישה, יהודייה, בעלת אזרחות ישראלית ודרכון בתוקף (לא קשור, אבל מה אכפת לך?! תמיד טוב שיהיה 🙂 )
בעלת מוכנות לבחון מחדש את הקריירה ולשקול עצמאות במשרה מלאה.
עלייך לבחור יום אחד – יום העצמאות זו הזדמנות מצוינת – נדרשות 24 שעות חד פעמיות לביצוע התפקיד.

קוד לבוש:

אלגנטי, מוקפד ומדוגם.
יש להגיע בלבוש שמלה בלבד. לא חולצה וחצאית (אלא אם כן, לא ניתן להבחין כי מדובר בשני חלקים נפרדים)
לקבלת מראה "נקי" יותר, בחרי שמלה עם בד ללא דוגמאות כלל. שמלה בצבע אחיד משדרת יוקרה מעצם קיומה הייחודי, ללא עזרי צבע מסיחים.

יחד עם זאת, כשהשמלה בצבע אחיד, קל יותר לצוות לה בלייזר בכל צבע שהוא.
אל תדלגי, את צריכה את הבלייזר, הוא חלק מהטוטאל-לוק 🙂 ומשמש כאקססוריז לכל דבר.

עקבים, ליידיס

נעלי העקב יכולות להביא טאצ' מעניין. בחרי את אלו שיש בהם שני צבעים ומעלה.
אני יודעת שאתן מפחדות להשקיע בעקב שיש לו יותר מצבע אחד ("למה הוא יתאים?" "בעייתי, לא שימושי") אבל תחשבו על זה רגע, כל עוד השמלה בצבע אחיד, זה רק מתבקש מהעקבים להיות בעלי נוכחות.

כשאת על עקבים, משהו ביציבה, בזקיפות הקומה, משדר משהו – שאין מה לעשות, אבל סנדלי שורש לא יינתנו לך את זה.

עלייך ללבוש שמלה שתשמח אותך, שתחמיא לך, שתראה את כל היופי שבך, שתדע לא להראות את מה שלא צריך, נו, שתבין עניין.
שתשב עלייך יפה בקו המותן.
אם יש לך ירכיים שאת לא אוהבת – תדאגי שקו המותן של השמלה (חתך רוחב) יהיה קצת מעל המותן. במצב כזה, את יוצרת אשליה של שעון חול, מדגישה את חמוקייך הנשיים ומסיטה את המבט מהאזור ״הבעיתי״.

איך לטשטש בטן של אחרי החגים / לידות / לילות לבנים עתירי פחמימות?

הרבה כפיפות בטן (3 ספרות ליום) פלוס שינוי הרגלי אכילה ועוד כל מיני דברים שכולנו יודעות שצריך לעשות ואנחנו משתדלות, באמת.

אני ממש בעד אורח חיים בריא. רק שלפעמים כולנו מאבדות את זה קצת.
אחרי שזללנו מופלטות בלי הכרה (אצלנו, כשמגיעים למס׳ 7 מפסיקים לספור..) ומיד לאחר מכן עוד מלא חמץ, כאילו שאנחנו יוצאות למדבר ולא נראה לחם ארבעים שנה.
בהלה למזון. בהלה לארונות מטבח המתרוקנים (גם אצלכן הארונות ריקים כבר שבועיים או שרק אני פה פותחת אותם כל יום ולא מבינה איך אין חדש..?!) בהלה לארנקים המרוששים. הוצאות החג. הוצאות סופשבוע. הוצאות… ב"ה. חגים, ורצינו לשמוח וקנינו והתחדשנו וימימוש (הרבנית ימימה אמרה שצריך וחובה לקנות, מי אנחנו שנפר את הציווי?)

אז תגידו, מי ידבר איתנו עכשיו על כפיפות בטן?
תנו לי שמלה שתעשה את העבודה. אחזור לשגרה בקרוב… אבל בינתיים, משהו שאפשר ללבוש עכשיו. היום. ב 24 שעות הקרובות.

נסי שמלות שקו המותן (חתך הרוחב) נמצא מהמותן שלך ומטה. אשליית האורך המתקבלת יוצרת מראה צר ואם השמלה לא צמודה מידי, היא תסתיר יפה את הבטן הקטנה שצמחה לה (טוב לשימוש גם בחודשי הריון ראשונים שלא רוצים שכול העולם יידע…)

מה למדנו?

כדי לטשטש אזור בגוף שאת לא אוהבת, הסיטי את המבט (שלך ושל האחר) למקום אחר, שם נעים לך יותר.
טשטוש, לעומת זאת, יעשה עוול לאזור שאת רוצה להעלים והוא רק ימשוך תשומת לב. גם תשומת לב שלילית היא תשומת לב ואנחנו רוצות להסיט משם את המבט החוקר. יש?!

נספחים:

שיער אסוף (אפשר ברישול חלקי, לא מהודק מידי, לא פתוח מידי, תראי לנו את הפנים שלך!)
איפור, מניקור, פדיקור. תשקיעי, זה הזמן וזה המקום. אם לא היום, איימתי?

מהות התפקיד או: לשם מה נתכנסנו?

לשאת בגאון את התואר – בת שלך מלך. לשאת את הכתר (הווירטואלי). לשאת את החיים ביופי. להביט במראה ולעשות את מה שעושה אחי הקטן: "מה רבו מעשייך ה'". הלוואי עלי.
הלוואי שגם אני אקח את החיים בקלילות הזאת, בשמחה הזאת, באהבת ה' הזאת,
באהבת הגוף והנפש (והוא משקיע הילד, לא פראייר 🙂 )

אבל לפעמים, עם כל השטף והמחשבות ומה יהיה, והנה המדינה חוגגת 68 ואיפה אנחנו ואיפה היא…
אז תעצרי את הכל. כנסי לחדר. בחרי את הלוק שלך להיום. רק היום. מבטיחה לא להטריד אתכן עוד בנושא.
כל החיים ללכת על עקבים? כל יום מחדש ליצור את אפקט המסכה? ("למי יש זמן עם ילדים ועבודה ובית וחיים"?)

למי יש כוח בכלל? להתגנדר? זה מותרות, אני שומעת מנשים רבות.

אבל אז, אחרי שהן קנו (והשקיעו, ולקחו סטייליסטית) והן התלבשו והתגנדרו לחג הפסח, קבלתי אימיילים מרגשים. כתבתן שהגוף שניקה וטרח ולא היה לו כח ולמי היה זמן לנוח לפני התקדש הפסח?! אז נכנסתן לחדר, פתחתן את ההיכל הפרטי שלכן, והשקעתן במראה. פתאום האישה החדשה שהשתקפה אליכן מהמראה הייתה זקופה (העקבים משפרים יציבה!) הייתה מוארת (שמלות החג עושות טוב לעור הפנים!) הטיפוח, האקססוריז, הבלייזר הנעים שהונח בנונשלנטיות על הכתפיים…

כל הדבר הזה שהביט בכן נסך בכן כוחות מחודשים. העצמאות הזאת, לשנות, לפאר, להדר, לרומם את הגוף והנפש, זוהי המשרה הנחשקת בעולם.

רק יהודיה תבין את זה. רק בת של מלך שיצאה ממצרים ופתאום חנוק ופתאום לא מובן ולמה יצאנו? וארץ אוכלת יושביה.
עוד מעט נקבל את כתרי המלוכה. עוד מעט נהיה במעמד הקדוש של קבלת התורה. אבל הימים האלה, ספורים ודקים כשעורה.

קבלי עלייך עצמאות. רק היום. אם תחשבי על יומיים – תפלי. לא תעמדי במשרה. זה קשה. זה עול. זה לפעמים נדמה כבלתי אפשרי.
אבל אם תעשי את זה היום ותבטיחי לעצמך רק היום אני משנה את ההתייחסות, את זווית הראייה.
היום, ובכל יום מחדש. בעזרת ה' יתברך.

מה לבשתי?

שמלה ושרשרת: TOUCH
בלייזר אדום: MANGO
בלייזר לבן:H@M
עקבים: NINE WEST

יום עצמאות שמח,
דוכסית